מכל מה שאני עושה,
שום דבר לא הולך
שום דבר לא מתחרז לי.
האריחים שמתחת למקלדת,
הדלת,
האויר הקר של המזגן, מחיה והורג אותי בבת אחת
(לא יאה לחרוז את זה עם תחת).
ומה לעשות שגם אם יש עדיין מתים מרעב
טוב לי - הב הב!
אוף, מה זה החריזה הכלבית הזו
משהו פה לא נורמלי
וזה בטח לא אני
הופך לשמנוני
מחפש מוצא
(מנסה לא לכתוב פה קציצה)
אבל אין מוצא!
גם אני מרגיש בטן מקרקרת -
מתוך הזדהות
זה פשוט מהלך כפוי - לשורר את
ההויה.
חוויה רוויה שבוייה וכבויה
לבסוף, אני אומר לכם
סוף?
לא ממש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.