מריאן הצרודה
בקול סדוק מחוויר
הפכה לאגדה.
נוכרים בכל תבל,
על-מנת להילחם בסבל,
על מזג האוויר
ילהגו גבבים של הבל.
וכל עונה חולפת
אוחז בי זה השיר
כמו מנטרה שאופפת.
מוצא עצמי ביום שמשי או מעונן,
כמו נער מתבייש על מעשה אונן,
מול זר בזמן קרה או שבזמן חמסין,
הופך ללא סיבה, ניכרת, להיות חזאי מרצין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.