|
הגשם מכניע
בפטפוט טיפותיו
בכובד ראש
כורעים העלים תחתיו.
הרחוב מתכרבל
בדליחות מרשרשת
ודוהה האור הקודר
כעמימות נלחשת.
חוברות המחשבות
אל רעם ואל סער
ללא מפלט חולפות דקות
דקורות ברקים, יגון וצער.
חולפים חיים בלפיתת גורל
וקצה עולם בלב אדם
נותר רסיס זקור בנשימותיו
בוער הסנה ולא אוכל.
|
|
|
מיגל, אני
מתחרגל
למה התחלנו
פינות לעגל?
זוכר איך קראתי
לך מחבל,
כשאיימנו על
בועז שלא
נתקבל?
מיגל, אני מרגל
בקשר לריח- אתה
תתרגל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.