הסיפור המקורי רובין דה-לה-רוז' פורסם לראשונה בבמה באפריל
2003 בסדנא שנושאה היה אגדות ילדים, וניתן למצאו בכתובת הבאה:
http://stage.co.il/Stories/179514

תקציר חלק א'
החלק הראשון מתרחש בפריז של שנות החמישים. הגיבור, וולפוס רוט,
צעיר-עשיר-מתהולל מתאהב, כצפוי, בנערת קברט, אדומת שיער ולוהטת
חלציים בשם רובין דה-לה-רוז'. "סבתה" של רובין, הידועה גם בשמה
המקצועי המאדאם, מקנאה בנכדתה, ומתמרנת את וולפוס כדי שתוכל גם
היא ליהנות מכישורי המיטה שלו. מי שמקלקל את החגיגה הוא שומר
הראש של המאדאם שבהתקף קנאה וזעם מנסה לרצוח את וולפוס, ומותיר
אותו פצוע, מדמם והוזה. וולפוס נעלם מעל פני האדמה, ואיש אינו
יודע מה עלה בגורלו.

הקדמה
החלק השני של הסיפור מוצא אותנו בדור הדוא"ל. אתרי הרכילות
והלשונות הרעים מלחשים שוולפוס חוגג מאחורי סורג ובריח בגין
סחר בסמים קשים. המפרגנות מתלבטות בין חברות בלגיון הזרים,
ב-CIA או במוסד. להפתעת כולם מתייצב וולפוס בשער החיים
הוירטואלי כעשרים שנה אחרי האירוע ההוא בבקתה ביער בולון. הוא
מנסה ליצור קשר מחודש עם הסבתא או עם אהובתו הישנה רובין.
וולפוס מנסה לברר אם הצליח לפזר זרעים שפרחו והיו לילדים ולא
רק סיפורי לעז. מצבו הבריאותי אינו מזהיר, הסמים גובים את
החוב, וולפי מהלך על חבל דק בין ייאוש לתקווה.

1
אל:  Love-Me-Publishers@hotline.com
מאת: Wolfus@yahoo.com
נושא: הספר Women Who Love
נשלח: 06.09.2004     5:23 AM
מערכת נכבדה,
בהתרגשות רבה ביותר קראתי את הספר Women Who Love, שיצא לאור
בהוצאתכם בגרסא מהודרת. כיוון שהיה לי העונג והתענוג לפגוש פעם
במאדאם, הייתי שמח לברר אם אפשר לראיין אותה על הליך כתיבת
הספר.
לתגובתכם המהירה אודה, וולפוס רוט

2
אל: Wolfus@yahoo.com
מאת: Love-Me-Publishers@hotline.com
נושא: RE: הספר Women Who Love
נשלח: 06.09.2004     9:03 AM
נכבדי,
לדאבוננו לא נוכל להעתר לבקשתך מכיוון שהמאדאם היקרה שלנו
רובינא זנחה אותנו לאנחות לטובת גדולים מאתנו לפני כחצי שנה,
ועשתה זאת בסטייל אמיתי, בחדר המיטות עם כמה חברים מזדקנים.
כנראה שאינך קורא עיתונים ואינך צופה בתוכניות טלויזיה. דרך
אגב, הספר Women Who Love יצא לאור כבר לפני חמש שנים.
אני תמהים מדוע נזכרת דווקא עכשיו לשבחו.
בכבוד רב,
מנהלת ההוצאה
רובין רוז' - דידו

3
אל:  Love-Me-Publishers@hotline.com
מאת: Wolfus@yahoo.com
נושא: RE
נשלח: 06.09.2004     9:09 AM
דידו, את אומרת
דידו מכל הגברים שבעולם
בהחלט מגיע לך
הצטערתי מאוד לשמוע על מותה של המאדאם, זצ"ל
מי ייתן ולא תדעי צער. אכן לא ידעתי שהספר יצא לאור לפני חמש
שנים, כי לא הייתי בארץ, אבל עכשיו חזרתי ובכל זאת הייתי שמח
לפגוש מישהי שהייתה קרובה אליה. יש לי כמה שאלות, במיוחד על
הפרק השלישי.
ואם זו את, שמרי על עצמך יקירה
ואם את פוגשת את דידו - ד"ש חם
ומשתתף בצערך

4
אל: Wolfus@yahoo.com
מאת: Love-Me-Publishers@hotline.com
נושא: RE: הספר
נשלח: 16.09.2004     19:05 PM
מה יש לך נגד דידו, השם ירחם על נשמתו
לי יש הרבה אבל זה כבר לא משנה
חשבתי עליך
יש לי הרגשה שאנחנו מכירים אבל קשה לי לשים את האצבע על המקום
הנכון. מעניין מאוד מה היית רוצה לדעת למשל? לא שאוכל לעזור
לך.
רובין

5
אל: Love-Me-Publishers@hotline.com
מאת: Wolfus@yahoo.com
נושא: RE
נשלח: 16.09.2004     19:14 PM
למה את כל כך רעה? את בטוחה שאנחנו מכירים.
יכול להיות. האמת שאני רוצה לדעת על הילדים, ומה שלומם אבל עוד
יותר אני רוצה לדעת מה שלומך.
מיליוני פרודות קסם שקופות משייטות באוויר
ואני חולם אותך באלפי אורות זוהרים
וריחך עדי מגיע ונושר
ממלא ריאותיי באוויר פסגות
ושוקע
והטוב ממלא וגולש... יש בו עודף עכשיו
ואני מחבק את גופך הענוג, שולח ידי אל המתוק המתוק והרך
דש בבשרך בערגה

6
אל: Wolfus@yahoo.com
מאת: Love-Me-Publishers@hotline.com
נושא: RE: הספר
נשלח: 21.09.2004     9:04 AM
חמוד שלי,
למה אתה כל כך רשמי? אם אתה רוצה לדעת מה עם הילדים שלי כל
שאתה צריך הוא לשאול. הילדים בסדר, מתפתחים. רוזטה כבר
באוניברסיטה ומרק חזר מטיול בגרמניה. אני צופה חתונה בקרוב,
שנזמין אותך?
השורות האחרונות היו מוכרות לי אבל תהרוג אותי אם אני זוכרת
מהיכן נלקחו.
גם אתה סופר לעת מוצא?
דידו כבר מזמן אינו בין הסדינים
והמיטה ריקה כל כך וקרה
האם השורות האלה מוכרות גם לך?
יקירי
שלח לי תמונה
כמה טוב שיש מחזרים וירטואליים שמלחלחים את החיים
תודה

7
אל: Love-Me-Publishers@hotline.com
מאת: Wolfus@yahoo.com
נושא: RE
נשלח: 21.09.2004     9:12 AM
יקירתי,
אני מתגעגע
כן,
שוב.
זאת את!
מה לעשות...
זאת את שעושה לי לכתוב
כך ישר מהראש למקלדת, מהר כדי שהשכל לא יעצור את הרצף...
הנה עכשיו למשל, בוקר
אוב אדום מעלה את הבוקר רחוק ממזרח...
בוקר.
הוא סוחב אחריו את קרונות הימים, והזכרונות העמוסים
כמו רכבת ימי השבוע, לאט
הוא מחליק מיוזע וגאה לאורך רציפי אולמות תחנת העיר הגדולה.
וממתין מאחרי הקלעים, מחייך ומוכן לקראתך
ואני כאן ממתין בדריכות למוצא פיך הענוג המתוק בשקיקה
כי את, כאן!
מחייכת מולי... מזרימה אל תוכי וסביבי מין תוכן צלול,
פראי כזה, חי!
הכל את, את הכל...
וזה כאן,
מבלי שתדעי או אפילו ידעת

8
אל: Wolfus@yahoo.com
מאת: Love-Me-Publishers@hotline.com
נושא: RE: הספר
נשלח: 25.12.2004     9:02 AM
סליחה שלא הייתי כאן
נסענו לטייל אני והבחורים
יש לנו כמה פרויקטים חדשים
ספר מה שלומך
וואו,
אלה מילים
היכן למדת לענג לשונך?
יפה
אולי נוציא ספר זכורות זכרונות משלך?

9
אל: Love-Me-Publishers@hotline.com
מאת: Wolfus@yahoo.com
נושא: RE
נשלח: 25.12.2004     9:04 AM
שלווה,
תום מסע,
אפשר להסיר חגורים...
וכך על פסי מחשבות בא לו צבע נעים אדום לוהט בוהק כשערך השופע
מחמדים מלטף את גופי.
השראה.
והוא בא לי ענוג, אחרי שחצה את אוקיאנוס הקור.
גלגלים,
נחיתה...
רוך
רוצה להפגש עם כולך
לאט
חוש ועוד חוש ועוד חוש
ואת?
את כאן?
עבר המון זמן!
ואני רוצה אותך עכשיו כאן

10
אל: Wolfus@yahoo.com
מאת: Love-Me-Publishers@hotline.com
נושא: RE: הספר
נשלח: 01.01.2005     17:04 PM
אני נוסעת.
רחוק.
רחוק ממך ומן ההמולה מהרגשות שעוררת בי
ועכשיו אני משכיבה אותם לישון כמו את ילדיך
שמור על עצמך

11
אל: Love-Me-Publishers@hotline.com
מאת: Wolfus@yahoo.com
נושא: RE
נשלח: 01.01.2005     17:06 PM
אל תלכי מעמי עוד לא
היום קצר
מהקור יוצאת כאן בשורה
ספרי לי מה ובכלל
וכמה
לא נותר לי הרבה
החשכה עומדת לרדת
אנא מהרי יקירה

12
אל: Wolfus@yahoo.com
מאת: Love-Me-Publishers@hotline.com
נושא: RE: הספר
נשלח: 01.03.2005     8:56 AM
אל תדאג אצלי הכל כשורה
כשאשוב נפגש בשמחה

13
אל: Love-Me-Publishers@hotline.com
מאת: Prison.elcatraz@yahoo.com
נושא: לידיעתך
נשלח: 01.03.2005     13:56 AM
אני מצטערים להודיעך כי אסיר מספר 8095553/67 הידוע גם בשמו
וולפוס רוט נפטר לאחר מחלה קשה. כיוון שלא היו לו קרובים
ומצאנו את התכתובת הזו במחשבו חשבנו שמן הראוי יהיה גם ליידע
אותך
משתתפים בצערך
הנפטר ביקש בצוואתו שנשלח לך את כל רכושו.
הכל בדרך אליך.

בכבוד רב,
מנהל בית הכלא
דניאל ארמסטרונג

החבילה שהגיעה הייתה קטנה. קופסת עץ שחורה עטופה בנייר חום
מקומט. בתוך הקופסא מפתח חלוד שאבד עליו הקלח ומכתב. קראה את
המכתב וחייכה לעצמה. מנסה להיזכר.

מה היה כתוב במכתב
את מה פתח המפתח
ומה עם הילדים?

נתאזר בסבלנות