בזמן האחרון יש התרבות של כל התאונות של הדרכים, ואני אמרתי
לעצמי שאם אני לא אמצא לזה את הפתרון אז בחיים שלי שלי לא תוכל
להיות הולכת ברחוב עם התחושה של הבטיחות בדרכים. אז ישר לקחתי
את שלי לב. מ. וו. והבאנו קרוזינג ככה ברחוב של הירקון. אחרי
שעה שלי שאלה אם היא יכולה קצת לשבת ישר להביא במבטים מהחלון,
ואיך שהיא מתישבת עם הפנים של המלאכיות שיש לה אני שומע את
האוטו מאחורי מביא אותה בעצירות חרום, כמעט והביא לי פגיעה על
הניקלים החדשים של האוטו. באתי כבר להביא עליו את ההתעצבנות
ופתאום התנפל לי האסימון והבנתי מאיפה יש כל כך הרבה תאונות של
הדרכים. וסיפור שהסתפר ככה היה. עבר לידנו אופנוע מהגדולים,
משהו של הרבה רעש ועוד יותר הרבה במהירות. הבאתי הסתכלות ומה
אני רואה? על האופנוע יושבת אחת שכל הנתונים של הפיזיות שלה
נוגדים את החוקיות של הטבע, אבל בצורה של החיוביות. הביאה
בלונד ותילתול טבעי בשער הארוך שלה, חזה מכובד, מתניים שאם היו
צריכים למצוא מה לשים בשביל שהמחוך יהיה גדול, אז המתניים שלה
זה היה דווקא מתאים, ורגליים שאתה לא מבין איך הם כל כך ארוכות
וגם בחטיבות לא חסר שום דבר. וזאתי הרגליים שלה מחבקות את
האופנוע שאם זה היה הגבר שלה הוא לא היה במסוגלות של הנשימה
אבל בכלל. היתה מחניקה אותו ומביאה לו את הפחד מהכוס של האישה
בשביל כל החיים שלו ושל הילדים של אחותו למה שהוא כבר לא היה
מסוגל להביא את הילדים בעצמו. ביננו אני בחביבות יותר על הגודל
המיניאטוראליסטי של השלי שלי אבל אי אפשר להביא אותה בהיתעלמות
מהעיניין, וזה למה שיש התאונות של הדרכים. בזה הכל האשמה של
הנשים. אישה, היא נוסעת על האופנוע שלה וכל גבר שרואה אותה
בנסיעה וברכיבה על האופנוע ישר עולות לו בדמיון התמונות סטילס
והסרט בדי. וי. די מהבחורה על  האופנוע רק שבמקום שהיא תהיה
רוכבת על האופנוע היא עושה עליו תרגילי רכיבה בסלאלום. עכשיו
אנחנו הגברים אין לנו מה לעשות, אנחנו רואים בחורה, ועוד אחת
עם כלי בין הרגליות שלה, אנחנו ישר מרגישים כאילו התלבשנו
במכנסיים קטנות שתי מידות לפחות. אין גבר בעולם שמגיע למצב הזה
ויכול להיות בהתרכזות על הנהיגה, בחיים לא. ישר הוא מביא כניסה
לתוך האוטו שלפניו. מזל שלי יצאה מהאוטו והרגיעה אותי ככה
באמצע של הרחוב מול הדולפינריון. לפחות שמנו המשולש אזהרה
שכולם ישימו לעצמם לב על הנתיב שהיה אי אפשר לנסוע.



החבר של שלי.
30 באוגוסט, 2001.



על הזוגיות השיוויונית שלנו.
http://stage.co.il/story.html?story=44532