לפעמים שאני שוכב לי לבד על הגב במיטה ולא מצליח להביא הבנה
לאיפה השלי שלי נעלמה כי היא בדיוק עסוקה בלעשות כביסה גיהוצים
חלונות ריצפה שרותים כלים להוריד ת'זבל קפה על האש מסאג',  אז
אני לפעמים מה זה מתקרז שאני כבר חמש דקות לבד ואני עסוק עם
היד בללחוץ על השלט, ואני לא מרגיש שום שלי על הזין שלי. כשאני
נמצא במצב שכמו שהבאתי תאור שלו עכשיו, אני לפעמים מביא הרהור
שאולי החלוקה של התפקידים שאני ושלי מתחלקים עליה, היא אולי לא
בהוגנות. עכשיו אני אין אצלי קטעים כאלה, ישר אני שואל את שלי
שלי מה היא יש לה להגיד, אבל היא רק תמיד אומרת לי "סליחה, אני
יודעת שאתה כבר מחכה לי הרבה זמן ואני מיד באה, אתה סולח?" אני
יכול שלא להביא אותה בסליחה? סולח, אבל ההרגשה של הבלי הוגנות
לא עוזבת אותי. אתמול כשבאה ההרגשה אמרתי לשלי שתעזוב הכל
ותגיע. באמת עזבה הכל, באה, ואחרי שעה ביקשתי ממנה שתפסיק רגע
עם המציצה ושנדבר. היתה מופתעת, אין מה לומר. אמרתי לה שאני
חושב שהגיע הזמן שנעשה התחלקות של התפקידים של הבית ביותר
הוגנות. ישר היא נכנסה ללחץ. התחילה לומר לי שאני לא אוהב אותה
יותר, ושאני מחפש מהצד, ולמה אני עושה לה את זה, ולמה אני
בהתיחסות שלי אליה כל כך רשע, והיבכתה שעות. אמרתי לה "מי לא
אוהב אותך? איך את יכולה ככה לומר? מה, לא נתתי לך לעשות כביסה
גיהוצים חלונות ריצפה שרותים כלים להוריד ת'זבל קפה על האש
מסאג'? מה, לא הסכמתי לך שתסתובבי בערומה כל הזמן שתראי שאני
נהנה להביא במבט על הגוף שלך? מה, לא הבאתי לך הרשות למצוץ לי
בכל מצב תנאי סיטואציה מקום ושעה? לא הבאתי את כל החברים שלי
מהיחידה שיסתכלו על הישבן שלך וישריקו ויביאו לי קללות על
הקנאה? לא הבאתי לך הכבוד הזה? אני לא אוהב אותך? אני? עם כל
הרגישויות שיש לי אליך ואל הצרכים שלך?" הבינה שעשתה טעות
התחילה לבכות עוד יותר מהמקודם. אמרה שהיא תעזוב את הלימודים
שלה באוניברסיטה באמצע של התואר בשביל לעשות לי כפרה. אמרתי לה
שלא צריך ורק שלא תביא לי יותר כאלה יציאות. אמרה לי:"תשמע, גם
אני חשבתי על זה שאתה נותן מעצמך כל כך הרבה ואני אולי צריכה
לעשות קצת יותר בבית בשביל שנהיה באמת שווים, אז קניתי לך
מתנה, תראה". הוציאה ארבע גלגליות כאלה קטנות. "אתה מבין",
אמרה לי השלי שלי, " אני אחבר את הגלגלים האלה לרגליים של
המיטה וככה אני אקח אותך איתי לכל מקום ואני אוכל גם למצוץ לך
וגם לעשות את כל מה שאני אוהבת לעשות פה בבית בשבילך." האמת,
הייתי בהפתעתיות, אבל כמו שאומרים, נשים, לפעמים אפשר לדבר ככה
שהן יקלטו מה אתה אומר להן גם אם לפעמים אתה לא אומר.



החבר של שלי.
1 בספטמבר, 2001.



שלי בדרכים

http://stage.co.il/story.html?story=45539