התזכרי את כפות ידיי הקרות  
כמגע מעקות הברזל של החורף
את הסיד המבעבע
בבורות הילדות
את הלילות הצלולים
החותרים ליום.

המאזינה את כמוני לשיח הנשימות
בשדות הכותנה הלבנים של השחר
להמיית המילים המתחפשות לשתיקה.

סופות קיצרות רוח נשאוך אל עירי
מלשון עם זר בשערי הכרכים
מספינות הפחם בתלמי הים
מעיני צוענים שחורות ביבשת
מלהקות התווים על חמשות התייל
מבכיו של הסנה שאוכל עד תום.

לביתך קוששת קש לתבן
בקרדום הצלילים חפרת יסודות
בערגת הימים נוצקו הקירות
ברוך מבטך נפרצו חלונות
ביפי קימורייך נפרש גג מעל.

ימים שטוו אצבעות ידייך
לפעמים הם רפים לפעמים נמתחים,
לעתים סובבים נכרכים והולכים
לעתים בערבם נרעדים.






שיר זה הוא גירסתו המקורית של השיר אצבעות ידינו שפורסם בבמה
חדשה ביום 17.1.05. הגירסה המקורית, המתפרסמת עתה, נכתבה ללא
חריזה. מיד אחרי שכתבתי גירסה זו, הרגשתי צורך לכתוב את השיר
מחדש בחריזה. הגירסה המחורזת היא זו שהתפרסמה ראשונה. הראיתי
את שתי הגירסאות לבתי מיכל שאת כשרונה בכתיבה ואת טעמה בשירה
אני מעריך מאד. היא קבעה ללא היסוס שהגירסה ללא חריזה, זו
המתפרסמת עתה, היא הטובה ביניהן. זו שלה נכתב השיר אוהבת את
שתי הגירסאות במידה שווה. אני מפרסם עתה את גירסתו המקורית של
השיר. אפשר לקרוא את הגירסה שפורסמה תחילה (בתיקונים קלים)
ב-http://stage.co.il/Stories/432100
ייתכן שבהשוואה זו יש עניין למי שמתחבט בשאלות של כתיבה במשקל
וחריזה מול כתיבה "רזה". המעבר משיר הנכתב ללא חריזה אל שיר
בחריזה מזכיר מאד, בתהליך העבודה, את מלאכת התרגום.
שיר זה עומד, כמובן, גם בזכות עצמו בלי השוואה לאחיו המחורז.