|
התזכרי את כפות ידי הקרות
כמגע מעקות הברזל של החורף
הסיד הרותח בתוך הבורות
הלילות הצלולים, הצמרמורת בעורף
המאזינה את לשפת הנשימות
על מרבד האורות שנשרו בשלכת
לשתיקת היונים החולמות
להמיית הדקות שעצרו מלכת
אל עירי נשאוך סופות קיצרות רוח
ממרום צמרות, מסבך השרכים
מצל כנסיות ועצי האשוח
מלשון עם זר בשערי הכרכים
מלהקות התווים על חמשות התיל
מצרור זכרונות שהותכו בחום
מיפי פסיעותיו של האיל
מבכיו של הסנה שאוכל עד תום
לביתך קוששת קש לתבן
בקרדום הצלילים חפרת יסודות
בעינייך פרחו שדות האבן
בערגת ימים נוצקו הסודות
ימים שטוו אצבעות ידייך
לפעמים הם רפים לפעמים נמתחים
לפעמים על סיפם נכחדים
לעתים סובבים נכרכים והולכים
לעתים בערבם נרעדים.
ללאה
ינואר 2005
|
|
|
אתם החוליה
החלשה, שלום !
פנינה דבורין,
במארב באל חדר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.