קובי
קובי יודע מה לעשות,
הוא בוחר את הרגע הזה בדיוק כדי
לעצבן,
ואז בחיוך קטן שנפרם בקצוות
הוא יצחיק אותי עד שאבכה.
אני אוהבת לתת בו תובנות -
כשרקדנו ניסיתי ללמד אותו איך נעים בקלילות,
איך לא דורכים על קצות האצבעות
יובל
אין דבר שלא יוכל לעשות עם כל
האנרגיה הזו, אבל כשהוא קופץ
זה רק במקום ולא למרחק,
כשהוא צועק הוא אינו ממהר להתנצל
וכשהוא משניא את עצמו עליי אני
שונאת את עצמי אפילו יותר,
על שלא השכלתי ללטף את העצב בעיניו
איתמר
איתמר מטייל על קירות
נפשי,
קומדיה מהלכת קטן שלי
ממתק שמחכה להפתח,
עדין ויקר כמו החיים עצמם
ראשון
אין אדם שיוכל להצחיק אותי יותר
אך באותה נשימה, קטועה, מבלבלת
להותיר אותי חסרת אונים, משתטה,
לא יודעת הרבה על אהבה.
אני רוצה לעשות אותו מאושר כמו בימי קדם,
כשרק המציאו את המילה
שני
מילדות הדרכים שלנו שזורות,
והרבה סיבוכים היו שם, בחוטי השני והתכלת.
כשיעמוד מתחת לחופה אהיה שם
לחייך אליו את הטוב שבחיוכיי,
מקווה שאוכל לספר לו כמה
חיוכיו העשירו את חיי
שלישי
אומנם לרגע קט,
אבל עדיין-
כשאמר "יפה שלי"
הרגשתי שייכת
הבא בתור
אני רוצה שנאהב כאילו
נותרו לנו רק 48 שעות ביחד,
ושלא נתלבט מה לעשות בזמן הזה
אלא נשכב חבוקים מתחת לסיגלון בחצר שלי,
נשב על נדנדות ונחכה לרוח שתאמר לאן
נשתכר מריחות שלא נזכור את שמם, ממקומות שלא ידענו,
מידינו משולבות האצבעות
6.2.05
מעט השראה ממיכאל ימיני - http://stage.co.il/Stories/421711 |
