ישבתי בלובי של Motel נהגי משאיות בעיירה וניסיתי להחליט מה צריך להיות הצעד
הבא שלי, נדמה היה לי כי כל ההחלטות האחרונות שלי היו מוטעות.
שוב הרגשתי שמישהו מתבונן בי. הרמתי את המבט במהירות, מישהו בהה בעיתון
שמולו. הוא החזיר לי מבט קצר, הפך דף בעיתון והמשיך לקרוא. שילמתי את החשבון
ויצאתי במהירות. רק אחרי כמה זמן הפסקתי לרוץ. נאחז בעמוד תאורה ומשתעל
מהאוויר הקפוא. מזל שמראש החניתי רחוק. כשנכנסתי לרכב, הצצתי שוב בתמונה שלהם
שהייתה מסודרת לי במגן השמש, שאני אוכל להיזכר תמיד תוך כדי נסיעה אין סופית
למה אני עושה את זה.
לפעמים יקשה על אדם להשחיר בכתב סדור את לובן המעשים, ויקל עליו לפזר את
סיפורו ברסיסים דקים.
מובא כחלק מסדרה -
http://stage.co.il/Authors/45019