|
הכי אני שונא שהגדולים משקרים, שהם חושבים שבגלל שאני קטן אז
גם אין לי שכל.
|
גלי הים הקריבי התנפצו נרגשים על חומת העיר הלוהטת מחום, הבתים
הישנים והצבעוניים הוריקו את תכולת אנשיהם החוצה, כולם היו
ברחוב - החום היה כזה שלא ניתן היה להתחמק ממנו בבית, אנשים
צחקו צחוק מדבק, הרה אסון כמעט, הוואנה היתה במיטבה.
|
הנה הוא מניח יד על ראשי. זה קורה עכשיו עוד שנייה. בינתיים רק
שובלי טליתו מרפרפים על מצחי, הוא קורא בעיניים עצומות. עצבי
נמתחים, אני ממתין. צווארי רכון בשקט.
|
'מה, מה, בת כמה היא?' הוא שואל באותו מבט בדיוק.
'עשרים וחמש, משהו כזה נראה לי,' אני אומר, שותה עוד לגימה
ארוכה ומיותרת מהגינס שלי.
'האמת,' הוא אומר מתרכז בקוביות הקרח של המשקה שלו, 'סבתא שלי
אמרה לי לא יותר מעשרים ואחד.'
|
הוא מעביר סכין על לחי ימין. שביל חום בשלג לבן. השביל הראשון
לוקח אותו כמו תמיד אליה ולשביל הבוהק בשערה. הוא יודע, הוא
כבר לא מנסה להתנגד. הסכין קופאת במקומה - והנה היא באה.
בהתחלה רק תלתלים. רוח אקראית, גלי תלתלים בסערת-ים אימתנית,
והנה ברקי עיניה...
|
עוד תשובי אלי
רעננה כפרח רטוב
|
'מהא?..' שאלה אותי בספרדית של שפת אם, למרות שידעתי שאימא שלה
הייתה חצי הונגריה חצי צ'כית.
|
'ועצב אינסופי עוטף אותי
אני מרגיש אשם, על זה שטוב לי
מרגיש שרוע יכסה על כל הטוב' (ארקדי)
|
מחזיק את השפורפרת, עם כל מילה שלה, התקפלתי עוד קצת פנימה כמו
שבלול מול אצבע ילד משועשע.
|
הטיפוס המתמשך אל העיירה המקסיקנית סן קריסטובל, במרומי רכס
ההרים הקריר
|
רק אחרי כמה זמן הפסקתי לרוץ. נאחז בעמוד תאורה ומשתעל מהאוויר
הקפוא.
|
זו היה שגיאה להסכים לצאת למסע כזה, אבל זה בדיוק מה שהסכמתי
לעשות.
|
מתקדם לכיוון ההרים הלבנים, זה הזמן לשים כפפות מתחיל להיות קר
|
'אימא, המקום הזה יפה מאוד אבל אני רוצה מאוד מאוד לחזור'
|
הצבעוניות של המדבר גרמה לי לעצור בחריקת בלמים, האם זה המקום
אליו היא התכוונה?
|
הכאב שלה שתק והתרכז
העקשנות שלי הפנתה עורף
|
רק כשעמדתי מול הדלת מהסס, רק אז חשבתי לראשונה על כל החלקים
בבת אחת.
|
הגנגס מגיע לורנסי לאה וטרוד מתלאות הדרך, זיכרונות תהילתו
הלבנה על הרי ההימלאיה מתפוגגים בעכירות בוצית וזוהמה. אנשים
מגיעים לכאן כדי למות, או כדי להישרף אחרי מיתתם.
|
אנשים מתקלחים ליד אנשים שעושים כביסה ליד אנשים שעושים צרכים
ליד אנשים שמקבלים גילוח ליד אנשים שמקבלים הד מסאז' ליד אנשים
שאוכלים ביד ימין ליד אנשים שמנגבים ביד שמאל.
|
רחובותיה הקסומים של סאן קריסטובל דה לאס קסאס, מקסיקו
|
מפגש בין ציפורים, חוף ים קריבי ושומם, מקסיקו.
|
פתאום קורה הדבר שציפו לו, כי גל התרגשות עובר בין כולם, אנשים
נעים קדימה והילדים רצים להיתלות על קורות הגדר הסוגרת מעגל
בגודל מספר מטרים, משאירה אזור חשוף - במרכזו עומד כרגע מטדור
בלבוש ירוק ומנצנץ, בלוי במידה רבה וחגיגי באותה מידה.
|
אני נזכר בנווד הנחשים שפגשתי ברישיקש היפה,
עיניו הצהובות והמהפנטות מתכווצות לחיוך מזמין ואני מתיישב
|
ורנסי היא כה עתיקה,
עד כי לפעמים נדמה
שעתיקה היא מההיסטוריה עצמה
- מרקו פולו
|
הצבעים היו הראשונים שסחררו את ראשי
אחר כך היו אלו הריחות והטעמים
רק אחר כך הכתה בי ההבנה שאני נמצא בסיפור אגדות
|
כפרים נידחים על גבול המדבר המקסיקני הגדול
|
ישבנו שלושתינו, אני, ניקלואי - שקראנו לו כמעט מיד ניקולאי
השישי , ואלינור שלי היפה שקראתי לה אלי. אלינור הזמינה אותו
לשבת איתנו, ואמרה לי בעברית שהוא הדבר הכי יפה שהיא ראתה איי
פעם.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
דיבור פירושו
התחשבות מופרזת
בזולת. בשל
פיותיהם מתים הן
הדג והן אוסקר
ווילד
(פרננדו פסואה) |
|
