רק כשעמדתי מול הדלת מהסס, רק אז חשבתי לראשונה על כל החלקים בבת אחת. על
אקראיות שלא תתכן, על בליל העלילה שהוביל אותי אל כאן.
לילה קר, ארץ זרה, דלת כחולה. עליה ועל הריקנות שבלעדיה. על אבא שלי שאמר
באמצע הקידוש בסעודת ערב שבת האחרונה לפני שיצאתי - 'מי שחושב לצאת לשליחות
שכזו בשביל מישהו אחר, צריך להיות קודם טהור מבפנים בעצמו'.
אחר כך התחיל למלמל - 'כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך, אדוניי ישמור צאתך
ובואך מעתה ועד עולם' ככה שבע פעמים. ואמא שהתחילה שוב לבכות.
לפעמים יקשה על אדם להשחיר בכתב סדור את לובן המעשים, ויקל עליו לפזר את
סיפורו ברסיסים דקים.
מובא כחלק מסדרה -
http://stage.co.il/Authors/45019