עכשיו תבכה, הוא עצם את עיניו וידעתי שהוא מנסה לשאת איתי את משקל הכאב, עכשיו
תבכה עכשיו תבכה עכשיו תבכה הוא המשיך למלמל, המגע שלו על הפנים שלי היה חם
ועדין, והמבט שלו, עם הגבות החומות הכבדות היה כמו כף יד פשוטה של כלב. אחד
אחרי השני הרגשתי את ההרהורים שלי עוזבים. הכעס הלך ראשון. אחר כך הדאגה.
עצמתי חזק. רציתי להרגיש את החרטה הולכת, ניסיתי לאלץ אותה בעיניים עצומות חזק
חזק. תירגע הוא הניח אצבע חמה על עפעפיי העצומים. תירגע, לא בכוח.
לפעמים יקשה על אדם להשחיר בכתב סדור את לובן המעשים, ויקל עליו לפזר את
סיפורו ברסיסים דקים.
מובא כחלק מסדרה -
http://stage.co.il/Authors/45019