שוב לבד, שוב נזכרת
שוב מתענה בשתיקותיך, שתיקותיי.
ושוב מים סוערים, מימי.
ונחל אכזב זורם בעורקיי.
ושוב אתה ישנו
ושוב איננו כהרף עין.
משאיר ענן לבן בנסיעותיך מכאן.
ענן של חוסר וודאות
ושוב מכינה את עצמי לאכזבה.
לקבלת עובדה.
לאולטימאטום
שאני יודעת שלא אוכל להעמיד.
כי אני לא בראש סדר העדיפות.
כי אני רק חלק מכלום
שהוא הכל ושוב כלום.

בהמשך ליצירות: "אתה לי"-
http://stage.co.il/Stories/314310
                    "שוב לבד"-
http://stage.co.il/Stories/376148