|
בשתיקה שלי
במבט שלי, הקפוא
בחיי הקטנים
בהם לא הספקתי הרבה.
בתוך הכלום בו אני חיה
מתוך חלום אותו אני חולמת
בכל לילה.
מתוך סערת הרגשות
שתוקפת אותי
בשנתי
היית לי
אבן דרך
פסיק של אור
נקודה וסוף משפט
מים סוערים
ונחל אכזב.
מוקדש לאדם שהוא הכל בשבילי ובו בזמן לא כלום |
|
|
החיים הם כמו
רכבת. במוקדם או
במאוחר הם
יתנגשו בך בכל
העוצמה.
אתה יכול להתחיל
לרוץ כשהרכבת
עוד רחוקה
באופק, או
להתיישב לפתוח
שיישיית בירות
ולצפות בה כשהיא
מגיעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.