יוהי יו / אל''ף א' |
שוכב בחושך בעיניים פקוחות,
בוהה באוויר ובזמן.
אותן העיניים שפלו נבוכות-
האדים בן עתה הלבן.
אני צף כסירה בלי משוט ומפרש
על פני מים רבים ללא חוף.
כענן אוורירי מרחף וטס
בשמים רבים עד אין-סוף.
12:
ודמי הגועש אז נוזל ואוזל,
מלבה בי את אש הכבשן
ואת נשמתי הוא חוטף וגוזל -
כך אני נהפך לשטן.
ועיני בוערות משנאה ותיעוב-
כל אחד הן שופטות בחומרה.
אין הנחות לחבר או אהוב -
לכולם יהיה מר ונורא.
13:
כך תלוי אנוכי בלי קרקע לרגלי,
מאבד את שיווי המשקל.
האדמה נשמטה מתחתי
ונפלתי לתוך החלל.
תוקפת אותי תחושה מגעילה
וראשי כה כבד וסחרחר.
מתוך קיבתי עולה אז בחילה
ואני נעשה מנוכר.
אל"ף ב'- http://stage.co.il/Stories/383522
אל"ף ג'- http://stage.co.il/Stories/383526
אל"ף ד'- http://stage.co.il/Stories/383535
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|