31:
צף.
אולי בעצם שוקע.
בעומק תהומות נוגע,
בים של דמעות טובע.
מבעד למסך המים
רואה את השמים.
עמוק עמוק העצב בעיניים.
כה רחוק הוא האור.
למטה חשוך ושחור.
בעצמות חופר הקור,
פוצע את העור,
נכנס דרך כל חור
ומציף.
32:
אדוני, אלוהינו, האם אתה שם?
האם אתה קיים?
לא אבקש ממך סימן,
לא אבקש שתחזיר את הזמן,
רק לדעת איך אפשר
לתקן את שנשבר,
את שנשרף באש והותך
בלהט כעס עז כל כך.
אלוהים שמאחורי הבטון המזויין.
כל כך מזויין עד כי לא יאומן...
33:
שיעמום.
ונדמה שהזמן מתקדם לאחור,
למרות שהדברים ממשיכים לקרות.
אולי רק אני צועד במקום,
מבוסס בבוץ וברפש,
מנסה להיחלץ מהביצה הטובענית
התובענית של חיי,
מהבור שכריתי לעצמי,
מקברי הפתוח
עדיין...
כלום לא מצליח
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.