לחיות בתל אביב זה, איך לומר את זה בעדינות, זה לא משהו בכלל.
אני ושלי הבאנו אותה בדירה שכורה, האמת יקר פה אבל מה אני לא
אעשה להביא לשלי שלי שיהיה לה נוח. שתרגיש שאני מכבד אותה.
ובאמת אני מכבד אותה. בסלוגנים אני מספר רק חלק קטן מכמה כבוד
אני עושה לה. הנה למשל לפני שבוע, היא אמרה לי שהיא כבר מזמן
לא אכלה סטייק כמו שהיא אוהבת, על האש, עם התבלינים מעל, וקצת
חרדל בשביל הצהוב, אז ישר נסענו להום סנטר, הבאתי קניה של מנגל
הכי משוכלל שיש, פחמים שלא עושים צבע בבגדים סטייקים 800 גרם
כל אחד, תבלינים וחרדל, דיז'ון, ככה קוראים לחרדל, באמא שלי,
חרדל עם שם... אבל לא חשוב, לקחתי הכל הביתה ונתתי לשלי שתכין
לנו סטייקים כמו שהיא אוהבת לארוחת ערב. מכובד לא? אז הדירה
שלנו היא ליד רחוב בן גוריון בתל אביב, קרוב לים ששלי תוכל
ללכת לים כשאני לא מעסיק אותה ולהביא שיזוף על השדיים המוצקים
שהיא מטפחת בשבילי. שלי, איך להגיד את זה, היא באמת אישה טובה,
לפעמים אני מלטף אותה על הראש שתרגיש שאני חושב שהיא טובה, אבל
יש לה בעיה קלה שמאז שעברנו לתל אביב אנחנו לא מצליחים לפתור.
היא לא, וואלה לא נעים לומר, היא לא ישנה טוב בלילות. היא
אומרת שהיא לא מסוגלת להרדם בלי שיש לה משהו בפה. אני כבר שומע
את כולכם מגחכים או מתעצבנים אבל זה הכל אצלכם בראש, אני דווקא
קשה לי לישון כשהזין  שלי בתוך הפה שלה, תגידו שאני משונה,
סוטה, לא יודע מה, קשה לי. דבר ראשון ניסינו מוצץ. עבד יומיים,
עד שהמוצץ נגמר. כוח המציצה והיניקה של שלי כל כך חזק שהמוצץ
נשחק ביומיים. אחר כך ניסינו שהיא תמצוץ אצבע, אז היא התלוננה
שזה לא מהנה למצוץ את האצבע שלה. לאצבע שלי לעומת זאת היא עשתה
נקע חצי שעה אחרי שהיא נרדמה איתה והיינו חייבים ללכת
לאיכילוב. כל מיני חפצים עשו לה לא טעים בפה. בסוף הסכמתי
לעשות לה טובה ולתת לה להרדם עם הזין שלי בפה. מאז, אנחנו
ישנים לסרוגין, לילה היא ישנה עם הזין שלי בפה ולילה היא נשארת
ערה שאני אוכל לישון. דיברתי עם כמה אנשים, הם אמרו שזה תוצאה
של הלחות בתל אביב, אבל אני חושב שאצל שלי זה גנטי, אבא שלה
אמר שגם הוא ואמא שלה ישנים ככה, רק שהוא התרגל לזה ונרדם ככה
בלי בעיה. אני חושב שאני אנסה לעשות מאמץ ולהתרגל לזה גם.



החבר של שלי.
6 באוגוסט 2001.








פרק שני



http://stage.co.il/Stories/37444