[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אז אני יודע שהרבה פה שואלים איך פגשתי את שלי, אז עכשיו אני
אביא לכם אותה בסיפור של הפגישה הראשונה שלי ושל שלי שלי. אז
מה שקרה זה שהייתי יוצא עם אחת קראו אותה אריאלה. והיא, רק
מלקרוא לה בשם שלה שתבוא, אתה מתעייף. וגם היא, איך לומר את
זה, בקטע של הסקס, היתה מופנמת, לא אהבה שאני אשתמש לה בכל
הפתחים אם אתם מבינים למה אני מתכוון. עכשיו את אריאלה הכרתי
עוד שהיינו יחד באיזה מסיבה. היא באה עם חברה שלה אתי, ושתיהן
היו עיפות בסוף המסיבה ונשארו לישון אצלי. הרבה הן לא ישנו כי
כל הזמן הייתי מעסיק אותן, פעם אריאלה, בפתחים שהיא הסכימה
להשתמש בהם ופעם אתי, שדווקא לא היה אכפת לה שאני אשתמש באיזה
פתח שאני רוצה אבל היא לא היתה בקטע של מערכת יחסים. אני דווקא
התאימה לי מישהי שתגור איתי, תבשל, תנקה, תתכופף כשצריך, אז
השארתי את אריאלה אצלי. ככה היינו איזה שנה ביחד, ואריאלה,
אפילו שהיו לה פתחים מלאים אבק חלק מהם, היתה מביאה בישולים
בכיף, כל יום היה אוכל חם לשולחן, הייתי בא ישר מורידה לי את
הנעליים, פותחת את ערוץ 6 בסדרה של משפחת בנדי, נשואים פלוס,
שמה לי צלחת ביד ונעמדת מאחורי שאני אשים את הראש שלי על
השדיים שלה בתור כרית לראש. בקיצור, יום אחד, אריאלה התחילה
ללמוד באוניברסיטה. לא עברו כמה ימים ואני מגיע הביתה ומה אני
רואה? אריאלה הביאה חברה שלה מהלימודים לארוחת ערב. "נעים
מאוד, אני שלי", מה נעים חשבתי לעצמי, יהיה פחות אוכל וגם
אריאלה קצת ביישנית בקשר לגוף שלה והיא לא תוריד את החולצה
לפני שהיא תביא את השדיים שלה שיהיו לי כרית לראש, ואני מה זה
לא אוהב את המגע של הבד של החולצה שלה בראש שלי, עושה לי
גרודים. אבל אז, איך שהתישבתי מול משפחת בנדי, הצלחת ביד אחת,
השלט של הטלוויזיה ביד השניה הראש שלי על החולצה של אריאלה,
וכבר באתי להביא ביס ראשון בממולאים שאריאלה הכינה לי, השלי
הזאת קופצת מהמקום, שמה את הצלחת שלה על השולחן ואומרת
לאריאלה: ככה? בלי מציצה? ככה את דואגת לחבר המתוק שלך? ולפני
שהספקתי לבלוע את הממולא הראשון, היא פתחה לי את המכנסיים
(טוב, הידיים שלי היו עסוקות) ולא הפסיקה למצוץ עד שגמרתי
לאכול.  באותו ערב תפסתי את אריאלה, שמתי אותה במונית ושלחתי
אותה לאמא שלה. נכון, האוכל ששלי מכינה הוא איך לומר, קצת יותר
לא טעים, אבל מאז היא מאושרת, טוב לה בחיים, ואני רק רואה
מישהי שטוב לה בחיים ישר אני עומד לי.







החבר של שלי.
7 באוגוסט, 2001.






פרק שלישי

http://stage.co.il/Stories/37707








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל הזכויות
שמורות
בפורמלין
כל הפורמלין
שמור
בצינצנת
כל הנחלים
זורמים
לים
כל הסלוגנים
גאונים
רק שלי




אחמד אחמד,
מדוכא הבמה,
וחביב הדף
האחורי,
במונולוג הפרידה
שלו מהסלוגנים,
האגו והחיים
שלו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/01 16:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שלי. החבר של

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה