[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חן שזר
/
מלקט המחשבות

אינני יודעת כיצד זה אצלכם. אך לאחרונה אצלי, ברגע שאני
מתיישבת לכתוב סיפור, מגיח מלקט המחשבות  מאי שם ומתיישב לו על
כתפי.
תחילה ניסיתי לגרשו מעל כתפי בעדינות, אחר כך הרמתי את קולי,
קצת באגרסיביות. פעם ניסיתי אפילו לפלרטט אתו בעדינות, אבל
מצבי לא השתפר כהוא זה, כי במקום להתמקד בסיפור, התעסקתי אתו
ושם דבר לא יצא מזה.

אחרי שראיתי שזה לא עוזר, ניסיתי דרך יותר מתוחכמת. איך שהיה
מגיע, הייתי קמה ממקומי הולכת להכין לי עוד כוס קפה, משלבת
בסיגריה דלוקה. מתעלמת מהסיפור לכמה דקות, אולי יעזוב אותו
במנוחה. שני הפתרונות גם יחד סייעו לי במידה מסוימת, עזרו לי
בריכוז אך מטבע הדברים לא הועילו לבריאותי.

אז לאחרונה אני נוקטת בטקטיקה שונה.
איך שהוא מגיע, אני מברכת אותו  בחיבה עם "היי וביי ומה
שלומך". לא מתנגדת ולא נלחמת עמו יותר, מזמינה אותו לשבת לידי
קרוב קרוב, אפילו מתייעצת עמו לגבי רעיונות חדשים.

לפעמים, לפני  התחלת כתיבת סיפור  אני שורקת לו כך עם שתי
האצבעות. לא יודעת איך כותבים שריקה בסיפור אבל אתם חכמים,
ולבטח מבינים למה אני מתכוונת. שריקה כזו של מגרש כדור-רגל.

ואומרת לו, "בוא חביבי, כותבים סיפור".
תאמינו או לא, הוא די ביישן, מלקט המחשבות, ודווקא כשאני קוראת
לו הוא נרתע. אבל אז לפחות אני יכולה להתחיל. ואז, שוב, כשאני
הכי פחות מוכנה לקראתו הוא מציץ....
"מה נשמע? מסתדרת?
"מצוין יקירי, כן, אני מאה אחוז ..."

מלקט המחשבות נעמד לי מאחורי  הכתף.  קורא מה כתבתי עד עכשיו.
לפעמים מניד בראשו ואומר "צ'ה " ככה עם הלשון, "לא, לא ככה, את
חייבת לתקן את כל הקטע האחרון . ."
לפעמים לוחש "חבל"ז, תרדי מזה. זה לא נשפך כמו שצריך"...
לפעמים אומר "יופי"  ומתחפף.

תאמינו או לא, למדתי להעריך אותו את מלקט המחשבות. מתייעצת עמו
לאחרונה די הרבה. יש לי כבר איזה עשר-עשרים סיפורים שהתחלתי
ולא סיימתי בגללו, בחיי.

הנה הוא שוב כאן
"מה אני לא צודקת?"
אם לא ראיתם, הוא עכשיו מניד בראשו לאות הן. אבל באמת הוא כזה
ביישן שאם עוד פעם אזכיר את שמו  בטח יסמיק ויסתלק מכאן.

בזכותו כמובן, יש לי  גם כמה סיפורים שעזר לי לסיים כן ויש לי
סיפור אחד שיש לי את הסוף, אבל אין לי את ההתחלה.

"רגע, מה אתה לוחש. אני לא שומעת. מה?..."

אה, רגע. מלקט המחשבות לוחש לי שכדאי לשים כאן רק את הסוף ושכל
אחד יספר לעצמו את ההתחלה. שמעתם כבר דבר כזה?  אני בטח שלא
...   אבל מי אני שאשפוט?

אולי מתחשק לכם?

אז הנה כאן למטה, יש סוף של סיפור בלי התחלה.  יש לו אפילו גם
שם. אם תרצו תוכלו להוסיף כל התחלה בתנאי שתדבק בצורה
הגיונית.

זהו, ואני לא לוקחת אחריות - הכל על ראשו וכתפיו של  מלקט
המחשבות.. אוקי.


לסוף בלי התחלה.   http://stage.co.il/Stories/34739







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין שעות
קטנות.
יש אנשים
קטנים.





בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/7/01 3:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן שזר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה