|
כפרים
בכפר שלי
הנחל זורם ממש בקצה המדשאה
ואפשר להתאהב תוך שניה
בריח השדות הליליים
וברחש החקלאי השטיחי
שמתגנב אל המיטה
ומרדים כמו נענוע-אם.
בכפר שלך מגדלים תפוזים
וריחות הפרדסים כמעט מחבקים
מחלונך נשקף הים, מתגעגע ומחכה
ועל אדנו את יושבת בלילה
רוקמת גברים משערות ראשך
מנסה לשמוע רעש של גלים.
את מי המעיין שלך
אמהל במיץ פירותיי המרוכז
מילים במילים תישזרנה
אצבעות תסרוגנה שתי וערב
את אריג עורך הריחני
ותטוונה זהב משערותייך.
מאהבתי המפכה בכוח
תוכלי לשתות ולא תרווי
הבטחתי לך חיבוק שלא נגמר
אני מבטיח לך שתאהבי.
לרוחב החזה שלי
פסי רכבת
לרוחבך
עלי שלכת.
חמין
בצהרי שישי
הכנתי מאתנו חמין
בידיים
הכנסתי אותי ואותך לסיר גדול
לבישול ממושך.
בליל שישי
ביתי הוצף ריח כבד
וראשי עלה על גדותיו
מחשבות עלייך
כולם הריחו אותנו מתפשטים
וידעו שנהיה.
|
|
|
לדעתי שלי לא
עוזבת אותו כי
היא דמות
פיקטיבית, למרות
שהיא לא
אמיתית.
משפט שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
להניח שיאמר
אותם מתישהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.