|
כפרים
בכפר שלי
הנחל זורם ממש בקצה המדשאה
ואפשר להתאהב תוך שניה
בריח השדות הליליים
וברחש החקלאי השטיחי
שמתגנב אל המיטה
ומרדים כמו נענוע-אם.
בכפר שלך מגדלים תפוזים
וריחות הפרדסים כמעט מחבקים
מחלונך נשקף הים, מתגעגע ומחכה
ועל אדנו את יושבת בלילה
רוקמת גברים משערות ראשך
מנסה לשמוע רעש של גלים.
את מי המעיין שלך
אמהל במיץ פירותיי המרוכז
מילים במילים תישזרנה
אצבעות תסרוגנה שתי וערב
את אריג עורך הריחני
ותטוונה זהב משערותייך.
מאהבתי המפכה בכוח
תוכלי לשתות ולא תרווי
הבטחתי לך חיבוק שלא נגמר
אני מבטיח לך שתאהבי.
לרוחב החזה שלי
פסי רכבת
לרוחבך
עלי שלכת.
חמין
בצהרי שישי
הכנתי מאתנו חמין
בידיים
הכנסתי אותי ואותך לסיר גדול
לבישול ממושך.
בליל שישי
ביתי הוצף ריח כבד
וראשי עלה על גדותיו
מחשבות עלייך
כולם הריחו אותנו מתפשטים
וידעו שנהיה.
|
|
|
-הלו? משטרה?
מדבר השר מאיר
שטרית! הפושע
הנמלט הזה שכולם
מדברים עליו,
אפרוח ורוד? אז
הוא כאן איתי!
בטיסה! תשלחו
לפה ניידת איך
שהמטוס נוחת!
-אה, אדוני...
יושבת לידך בובת
פרבי ורודה
ממקדונל'ס...
הבת של הטייס
שכחה אותה
פה...
-אתה בטוח, סנ"צ
כהן? או שמא עלי
לומר...נצ"מ
כהן?
-אתה יודע מה,
כבוד השר...
עכשיו שאני
מסתכל הדבר הזה
באמת נראה קצת
כמו אפרוח
ורוד...
טוב, שימו עליו
אזיקים,
חבר'ה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.