|
liatyoga@gmail.com
בד בבד עם ימי חיינו החולפים, גדלות ציפיותינו
לעיתים אנו תקועים מאחורי הגדרה שקבענו לעצמנו,
יום אחד, בפסגת הר אחד, ברגע של אמת
אך האמת הנה ברת חלוף
ילידת 1981, לאחרונה נמצאה מסתובבת ב-2004. מישהו
חשב שראה אותה ב-2009 אבל הוא לא מקור מהימן
ובכלל..היה חשוך.
אני לוקחת אפרסק אחד ומלקקת אותו. נאבקת בדחף לנגוס בו כמו
נאבקת שלא להעביר את אצבעותי בין שערותיה השחורות, המבריקות
|
For future unknown i am fully breathing
from the other side of that broken hill
|
והבגדים שלי מתחלפים
אבל הכתם נשאר
עקשן כמו עבר
|
ובקלפים
פתחתי את המרחק שבינינו
אם נותר בי תום הוא דהה באפלולית צעדיך ואבד כמותך
|
תודה שנתת לי מתפוח הטאו הירוק שלך
התפתיתי לנגוס בו.
|
הבל פה, חיוך אמיתי. ריח כביסה מעורבב בריח גופך מהחולצה שלך.
נשימות עמוקות אל תוך החזה שלך ואדע טעמך: עפר, לימון, עשב
ופרי בשל, שלא אעמוד על טבעו
|
פעם נוספת ביוון היית קרוב מתמיד
בגוף אתלטי של אירופאי שזוף
באמת שלא היה אכפת לי להישאר איתך
|
כאן למטה
ידיך נרפות מכאב אחיזתי
קפלי גופי כמפה ישנה
קוויך כמפת הדרך
|
מתילדה אני זוכר
רקדתי אתך במקלט השכונה
|
באמצע ההתערבלות
נעצור ונקוד
אומר "אני ליאת"
תאמר "אהבתיך"
|
מחשבת ספרות עם פאי וטרינום
3.17
זה לא מספיק טוב כדי להישאר
מיליוני בקבוקוני זכוכית מתנפצים
לרסיסי מרפסות
|
שעון דיגיטלי מראה אחת
גם אני אחת אני חשבתי
יש כאן ספה מעוקמת כמעט לצד הטלוויזיה
|
לדמעות שלי אין מקום בתוכי.
הן יוצאות החוצה והופכות למלאכים קטנים ששומרים עלי
|
וזה מוזר, חם, חד ושורף כמו צ'ילי אדום תחת הלשון
תנשק לי איפה ששורף
הלב הקטן שלי מתחיל לפעום
|
נורדן דור פילישי קוונו
ווילי אולנדיה מולנתר
שור ידור אולנסורל
לוונדו נור טיליני גיא
בוקר אחד אפתיע תחת חלונך
עירומה
|
בוזי, למה אתה מובן לי, כמו פרי רעיל שלימדו אותי עוד בקטנותי
להישמר ממנו. ולמה אתה לא מבין שאני לא מובנת לך כלל. איך זה
שמקק לא הייתי הורגת ואותך דווקא כן, אפילו שאני מתגנבת אליך
כל לילה למיטה, מזיינת אותך ומחכה בסוף לחיבוק שלא מגיע.
|
רעדתי. לא מקור. בפה עוד יכולתי לטעום את השוקולד שהבאת לי
ושהביא לי חיוך. הטעם היה מתוק. מתוק כמו החיוך הרגיל שלי. זה
שאומר ש"הכל בסדר וגם אם לא אז לעולם לא תדע"
|
אוסטריה. יום אפור אחד, חתולה על גג פח לוהט. נשביתי. וינה
לוכדת, קרה מרוחקת אבל בחדר חם. עם השטיח שנורה קנתה לי ליום
ההולדת. אוגוסט. מאז, החתולה שם.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
סרטן בגב האומה
ד"ר מישה רוזנר
הרופא הפרטי של
אומה טרומן |
|
