יעקב-שי שביט / אופק |
ירדתי לים.
כל כך לאה הייתי כשהתעוררתי, כל כך כבד
כאילו עצר כדור הארץ מלכת -
וירדתי לים לעמת
את חוק ארכימדס עם כוח הכבידה
ימה של תל-אביב אומרים
אבל טועים
השייכות היא דווקא במהופך -
עירי הנהלכת היא חזונו שנהיה:
הוא השוטח לרגליה מרבדים צורבים
מתת מצריים
ומחולל את נעוריה הגולשים ברוחותיו
הוא המשיב עלינו את יפייפותו של יפת
עם ניחוחות מקצה המערב
הוא התולה עליי כבסים של מלח
ואת שולי הלובן של עירנו צובע בכחול
הוא המזניק את תל-אביב מתוך מצחה של יפו
ומתחרה איתה משם עד עבר הירקון
על משטחי החול
הים - הגעתי!
עכשיו אתה שואב אותי לנבכיך עד קצה סבולת ראתי
מגיב על דגדוגיי בשבלים של צחוק לבן
ואני חותר הרחק מעבר לשובר
חולף על משבריך תוהה על מה ומה אתי
שובר לי שבר (אקסטריטוריאלי כמובן)
למלא את טמיוני רוחי לעת משבר
קלותי.#
עכשיו אני רוחף אל קו המטרה
אליה לא אגש. אך כתמיד עכשיו
הרחק ארחיק מעבר לה אל חילופי הנהרה
זו ברית האופק עם משחריו
=========================
[# קלותי - ה-ו' בחולם]
עוד במחרוזת זו: "שער העולם" -
http://Stage.Co.IL/Stories/193759
וכן: http://Stage.Co.IL/Stories/209955
http://Stage.Co.IL/Stories/219126
http://Stage.Co.IL/Stories/156439
http://Stage.Co.IL/Storues/219188
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|