[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל חן
/
תסריט - השליח

זה התסריט הראשון שאני כותב.
הוא מבוסס על סיפור שתוכלו למצוא ב
http://stage.co.il/Stories/192018
בבקשה להיות אכזריים. אני אשמח לקבל כל ביקורת. את הוראות
הבימוי תמצאו בסוגריים.

משתתפים:
שליח (צלי).
לידיה.
עומרי.
סיוון.
ז'ורז'י.

דמויות משנה:
מוכרת בחנות פרחים.
אבא של צלי.
איש שמן שרואה טלויזיה
צלי בן ארבע עשרה.


(חושך, קול התנעה של אופנוע)

שליח V.O.

לידיה טענה שזה היה הכל עניין של גורל, אותי רק העציב, שהרצועה
של האופנוע שלי נקרעה.


(שדירה, ערב, שליח של פרחים רוכן מעל אופנוע מקולקל.
השליח  הוא בחור צעיר בשנות העשרים שלו. לובש מעיל אופונוענים
וג'ינס.)

שליח V.O..

שליח של חנות פרחים לא יכול לעבוד בלי אופנוע ואופנוע לא יכול
לעבוד בלי הרצועה הזאת במנוע.

(שליח מביט בפיסת נייר עליה רשום (קלוז אפ): משלוח, סוקולוב
פינת אוריבידס, רמת השרון.)

שליח V.O..

זה לא כל כך רחוק, שעה הליכה ברגל, מעניין אם זה חשוב.

(מביט בזר: סיגליות וורדים צהובים.)


(תמונה: דלת של חנות פרחים נפתחת, עומרי נכנס. הוא גבר בסוך
שנות העשרים שלו. לבוש ספורטיבי. מתעלם מערימת זרים עליה תלוי
שלט " זרים מוכנים מראש" ופונה אל בעלת החנות, השליח עומד
ברקע, מביט על שניהם, לא רואים את הפנים שלהם.)

עומרי

רק ורדים צהובים וסיגליות, 12 ורדים צהובים והרבה סיגליות. זאת
הכתובת, וזה המכתב שאני רוצה לצרף אל הזר. זה חשוב מאוד.

(קלוז אפ מעטפה עליה רשום: "לסיון". חזרה לרחוב, השליח מחזיק
את המעטפה ומביט ימינה ושמאלה, אחרי שהוא רואה שאף אחד לא קולט
אותו ופותח את המכתב.)

(תמונה: חדר מגורים, עומרי כותב מכתב. )

V.O. עומרי.

סיון המקסימה, הרבה זמן לא דיברנו, כל שנה הייתי שולח לך
פרחים, אז מסורת, לא הצלחתי להרדם - הברז של המים הקרים עדיין
מטפטף, וקול הטיפות

(תמונה: כיור עם שני ברזים, אחד מהם מטפטף.)

כמו עינוי סיני, מפריע לי לישון, זה באמת טוב לנו יותר לא
להיות ביחד, את שנאת את הברזים שלי, היית סובלת, גם אני, כל
עוד היית מתעוררת לידי בבוקר לא הייתי עושה עם עצמי כלום.

(תמונה: עומרי קם בבוקר לבד.)

אבל עכשיו, כשאת אינך, אני מצלם דברים אחרים... את הרהיטים
החדשים...זרקתי את כל מה שהכרת חוץ מהקולב הגדול, כי שכחת עליו
את הכובע שלך.

(תמונה: בית מרוהט, עומרי עומד באמצע. רהיטים נעלמים, רהיטים
חדשים מופיעים, רק הקולב עם הכובע עליו נשאר)

זרקתי את כל מה שהכרת חוץ מהקולב הגדול, כי שכחת עליו את הכובע
שלך, חוץ מזה, הוא פשוט לא עובר בדלת... לא יודע איך הכנסנו
אותו בכלל.

שבוע שעבר, בדיוק כשמתי תקליט של ג'ין מק'אנדריס בפטיפון,
הפטיפון החליט להתקלקל, בסוף הדלקתי את הרדיו ושמעתי את השיר
שלנו. "לרקוד עד קצה האהבה".

(תוך כדי הVO רואים את עומרי לבוש בבגדים אלגנטים, כאילו הוא
בנשף, עומד ליד הרדיו ומעביר תחנות, ברקע שומעים את השיר)

הקליטה הייתה ממש גרועה, אבל כשהרמתי את הראש והסתכלתי על
הקולב ולפתע היה נדמה לי, שהכובע שלך תלוי שם ואחר כך - ויכול
להיות שמדובר באי שפיות זמנית, סיון - את היית שם, במקום
הקולב.

(רואים את דמותה של סיון מופיעה במקום הקולב, לבושה בשמלת נשף.
היא צעירה באמצע שנות העשרים שלה, שיער ארוך.)

ולקחתי את הקולב בשתי הידיים שלי, וכמו בסרט של פרד אסטר
התחלתי לרקוד איתו.

(סיון ועומרי רוקדים, המוסיקה מתחזקת)

ויכולתי לשמוע את הצעדים שלך ואת הצחוק שלך, ויותר מהכל,
יכולתי לראות את העיניים שלך מציצות אלי מתחת לכובע שלך.

(תמונה: המצלמה מתמקדת בעיניים של סיון, התמונה מתקבעת
כשהעפעפים שלה נסגרים ונפתחים תוך כדי הVO )

שוב, המון מזל טוב ליום השנה. גם לי וגם לך. מתגעגע, עומרי."

(תמונה: חזרה לרחוב. השליח שם את המכתב במעטפה. ומכניס אותה
לכיס האחורי. הוא מכניס את הקסדה שלו לתא באופנוע וקושר את
האופנוע אל פנס רחוב. מביט על האופנוע ומתחיל ללכת ברחוב. תוך
כדי הליכה הוא עולה על הספסלים שעל המדרכה.)

VO שליח

החלטתי לקחת את המכתב אל סיון. יש לי אופי מאוד מתחשב, בניינו.
אני תמיד מחזיר קסטות וידיאו עד הסוף אחורה לפני שאני מחזיר
אותן לספריה, אפילו שאני שם אותן בחור של ההחזרה האוטומטית ואף
אחד לא ישים לב חוץ מהאיש שייקח אותן אחרי.

(תמונה: איש שמן יושב בסלון עם קערת פופקורן, כוס שתיה ושלט,
מביט בטלויזיה. הוא לובש גופיה ומכנסי טריינינג)

אני חושב על האיש שלקח את "זיכרון גורלי" והוא יושב לו על
הכורסא עם הפופקורן וכוס הפאנטה הגדולה שהכין מראש, ופתאום
מתברר לו שהוא צריך להריץ אחורה את הסרט ו,


(השליח קופץ למטה מספסל ומפיל את לידיה על הריצפה. היא אישה
בשנות השלושים שלה. מאוד סקסית עם מראה קצת זנותי. לושת שימלה
יקרה מאוד וחושפנית. השליח הוא עוזר לה לקום.)

לידיה

הי!

(שליח עוזר לה לקום ביד אחת, ביד השניה יש לו זר פרחים.)

לידיה (בהתלהבות)

זה אתה! אני לא מאמינה!

(היא משחררת את האחיזה שלה בשליח ומביטה בזר פרחים.)

אני לא מאמינה, איזה קטע.

שליח

מה,  מה כל כך קשה להאמין?

לידיה

בוא, בוא מהר, אני אסביר לך בדרך, בוא, אני גרה פה למעלה.

(אוחזת בידו ומושכת אותו אחריה.)

VO שליח

הדבר הראשון שהיא סיפרה לי היה,

(תמונה: לידיה פנים.)

לידיה.

אף פעם, אבל אף פעם לא הייתה לי אורגזמה.

VO שליח

זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהי, כל אחת, דיברה איתי בכלל על
האורגזמות שלה.

לידיה

ניסיתי הכל, גבר אחד, שניים שלושה, נשים, סאדו, מאזו, דילדו,
וירברטור, דילדו ווריברטור, בים, בבוץ,  עם אוכל.

VO שליח

אחר כך היא אמרה לי

לידיה

קוראים לי לידיה.

VO שליח

ואז כבר הגענו אליה הביתה.

(תמונה: כניסה לדירה מפוארת, שליח ולידיה נכנסים לדירה.)

לידיה

אתה רוצה משהו לשתות?

שליח

יש לך פאנטה?

לידיה

אה, לא.

שליח

אז מים קרים בבקשה.

(לידיה מוזגת לעצמה קוניאק ולשליח מים ושמה בשתי הכוסות קוביות
קרח.)

VO שליח

אני אף פעם לא שותה.

(תמונה: איש זקן במיטה בבית חולים, השליח איתו בחדר כשהוא בן
14.)

זה אבא שלי, אתם מבינים לפני שעשו לו את הניתוח עם הגידול
בלבלב הוא ביקש ממני שאני אף פעם לא אשתה ואני הייתי רק בן
ארבע עשרה וגם לא כל כך הסתדרתי אתו כי הוא כל הזמן היה מרתק
אותי לחדר. ואני נורא התעצבנתי על איך הוא דופק לי את החיים עם
הבקשות שלו ונורא קיוויתי שהוא יחיה כדי שאני אוכל לשתות מה
שאני רוצה אבל הבן זונה מת והשאיר אותי עם פאנטה ועם מים
קרים.

לידיה

אז על מה דיברתי?

שליח

האורגזמה שלך.

לידיה (מתיישבת ומתחילה להתפשט)

אה, כן,הלכתי כבר לכמה רופאים, בקשר לזה, ופסיכולוגים  -אתה
יודע - סקסולוגים. וגם מומחה אחד משוויצריה, אבל הם לא מצאו
כלום אז חברה שלי אמרה לי שאני חייבת ללכת למגדת עתידות אחת ,
שמעת פעם על מאדאם ברומנזטה? איך לא? לא משנה... אז הלכתי
אליה, והיא הייתה מדהימה וישר ידעה מה הבעיה שלי בלי שאמרתי לה
כלום.

(תמונה: פנים של מגדת עתידות. אישה מבוגרת במראה קלאסי של
צועניה מגדת עתידות, מאוד ציבעונית, איפור כבד.)

מגדת עתידות

את לא גומרת

VO לידיה

אבל גם היה לה פיתרון בשבילי

מגדת עתידות

אני רואה גבר צעיר, נופל עלייך מלמעלה, הוא יביא לך פרחים. הוא
יביא לך אורגזמה.

(חזרה לדירה של לידיה)

לידיה (נשארת עם תחתון וחזיה).

הוא - כלומר אתה תביא לי אורגזמה.

(לידיה טופחת על המקום שלידה, מחווה לשליח לבוא לשבת לידה.)

שליח (מתיישב, בתמימות)

אז מה אני צריך לעשות עכשיו?

(מנסה להניח יד על המותניים של לידיה, היא לוקחת את היד שלו
ומסלקת משם אותה. היא מוציאה מבין הכריות אקדח גדול.)

לידיה

תראה, פה מושכים בשביל לדרוך אותו. אחר כך אתה צריך לפתוח את
הנצרה ואז אתה מכוון ויורה. יש בפנים מחסנית עם קליעי דום -
דום - אם זה פוגע במישהו, לא חייב בלב, אז זה עושה כזה שטף דם
פנימי שהוא בטוח ימות.

שליח

זה באמת נחמד מצידך. אני לא כל כך מבין באקדחים. אבל הייתי
מבין יותר טוב, את יודעת, אם הייתי יותר מרוכז

(מביט לה בחזה)

לידיה (מחייכת)

אולי, אבל זה התמריץ שלך.

שליח

תמריץ? תמריץ למה?

לידיה (בחוסר סבלנות)

אה!, זאת בדיוק הנקודה שרציתי להגיע אליה. איך אמרת שקוראים
לך?

שליח

צלי

לידיה

טוב, צלי, אתה מבין לפני שאנחנו מזדיינים ואני מקבלת אורגזמה
יש עוד משהו אחד שאתה צריך לעשות. יש את הבעל שלי הזה, קוראים
לו ז'ורז'י.

שליח

ז'ורז'י?

לידיה

כן, הוא הבעל שלי, ופשוט המגדת עתידות אמרה לי שעד שהוא לא
ימות אני לא אוכל לקבל אורגזמה.

(תמונה: מגדת עתידות.)

מגדת עתידות

עד שז'ורז'י בעלך לא ימות את לא תקבלי אורגזמה.

(חזרה לדירה של לידיה)

לידיה

תמיד חשבתי שקודם הוא ימות ורק אז יגיע הבחור עם הפרחים, אבל
אם כבר הגעת קודם, אז תצטרך להרוג אותו. הוא נמצא בבית שלנו
בפארק דרייב 16 א'. רגע, אני חושבת שיש לי תמונה שלו בארנק.

(קמה והולכת אל שידה שעליה יש את התיק שלה. השליח מביט עליה
מאחורה. היא חוזרת ומביאה תמונה של גבר שחור, עם שיער שיבה
וזקן אפור.)

שליח

וואו, זה המרוקאי הכי גדול שראיתי בחיים שלי.

לידיה (מתיישבת ליד השליח מלטפת לו את השיערות)

זה ממש עניין של גורל שנפלת עלי ככה, אתה יודע?


(רחוב צדדי. לילה.
שליח יושב על ספסל קצר מחוץ לוילה פרטית.)

VO לידיה

את הפרחים תשאיר אצלי, הם רק יפריעו לך כשתגיע לשם. אפשר לעקוף
את החניה ברגל ואז יש מקום שנורא קל לטפס מעל לגדר, תוכל
להיכנס לבית מאחורה, דרך הויטרינה אל הגינה.

VO  שליח (עולה על VO  לידיה לפני שהיא מסיימת את דבריה)

מה אני עושה פה?

(קם מהספסל מתחיל להסתובב טרוד)

להרוג מישהו? בשביל זיון? מה אכפת לי שהיא לא גומרת, שלא
תגמור.

(פאוזה, נכנסת סיון,לובשת שימלה ארוכה, נראית טרודה.)

(הם שניהם מתיישבים על הספסל באותו הרגע ומבקשים סליחה זה מזה
סימולטנית, צפוף להם על הספסל.)

שליח וסיון (דוחפים זה את זה)

סליחה!

שליח

אני הייתי קודם, נדמה לי?

סיון

לא אתה לא, אתה לא ישבת

שליח

רק קמתי לרגע

סיון

חבל. כי עכשיו אני יושבת פה. מצטערת, אני צריכה לחשוב, אני
חושבת טוב יותר כשאני יושבת.

שליח

אה, אני חושב יותר טוב בהליכה

סיון

אז תלך

שליח

כן, אבל נמאס לי, כל היום אני הולך, האופנוע שלי התקלקל, ואני
כל הזמן בשליחיות.

סיון

למה שלא תתקן את האופנוע?

שליח

אין לי זמן, אני חייב לעשות כל מיני סידורים, יש הרבה אנשים
שסומכים עלי.

סיון

אתה מאוד מתחשב.

שליח

כן. למשל אני תמיד מחזיר את הסרט לאחור כשאני מחזיר אותו
לספריית וידיאו.

סיון

תמיד?

שליח

כן, אפילו כשאני מחזיר אותו לוידיאומט ואף אחד לא ידע שלא
החזרתי לאחור חוץ ממי שייקח אותה אחרי.

(תמונה: האיש שמן יושב בסלון עם קערת פופקורן, כוס שתיה ושלט,
הפעם מצלמים את הפנים שלו מדי פעם. הוא מקשיב למה שהשליח מספר
ומתבאס)

VO שליח

אני חושב על האיש שלקח את "זיכרון גורלי" והוא יושב לו על
הכורסא עם הפופקורן וכוס הפאנטה הגדולה שהכין מראש, ופתאום
מתברר לו שהוא צריך להריץ אחורה את הסרט וזה אומר שיש לו עוד
דקה וחצי לפני שיתחיל אפילו עם ה"בקרוב" והפרסומות. והרי הוא
לא יתאפק ויתחיל לאכול מהפופקורן ואז יהיה לו מלוח בפה אז הוא
ישתה את הפאנטה שלו. בכל מקרה עד הדקה החמישית של הסרט כבר
תיגמר לו הקערה והא יתחיל לנסות לפצח את הפופקורן הקשים
הסגורים מה שבטח יפיל לו איזו סתימה. ואחר כך הוא יעצור את
הסרט וילך למטבח להכין לעצמו עוד פופקורן במיקרוגל וזה לוקח
שלוש - ארבע דקות תלוי בסוג של המיקרו גל שיש לו.

(חזרה מהפנים של האיש השמן העצוב אל הפנים של סיון, היא גם
נראית די עצובה)

השליח

הפסקה של ארבע או אפילו שלוש דקות יכולה מאוד לנתק אותך
מהעלילה, למרות שאני בכל מקרה לא הצלחתי לעקוב אף פעם אחרי
העלילה של "זיכרון גורלי".

סיון

אני לא כזאת מתחשבת. זאת הבעיה שלי. אני פוגעת באנשים כל
הזמן.

שליח

אה, אני חושב שהבעיה שלי היא שאולי אני נחמד מדי. כל הזמן עושה
מה שאומרים לי, משתדל לא לפגוע באף אחד.

סיון

אי אפשר כל הזמן לרצות את כולם

שליח

אי אפשר גם כל הזמן לפגוע בכולם

סיון

נכון. אולי אנחנו צריכים להתחלף. אני אלך עכשיו להיות נחמדה
למישהו שפגעתי בו.

שליח

ואני?

סיון

לך, תפגע במישהו.

שליח

את אפילו לא יודעת במי את שולחת אותי לפגוע.

סיון

אה, נכון, סתם היה נראה לי כאילו אתה צריך לחשוב קצת על עצמך.
אבל אני אלך עכשיו. יש מישהו שאני צריכה לבקש ממנו סליחה.

שליח

להתראות

VO שליח (מביט על הוילה)

לחשוב על עצמי. ללכת לפגוע במישהו.

VO לידיה

אפשר לעקוף את החניה ברגל ואז יש מקום שנורא קל לטפס מעל לגדר,
תוכל להיכנס לבית מאחורה, דרך הויטרינה אל הגינה.

(השליח נופל על שיח ורדים, קלוז אפ על המכתב שנופל מהכיס שלו
לתוך השיח. הוא נשרט מהשיח.)

שליח

כוס אמק אארס.

(תמונה: מתוך הויטרינה אל חדר מגורים. ז'ורז'י יושב  במרכז ספה
לבנה עם סיגריה בפה.  הוא גבר בשנות הארבעים שלו לבוש חליפה
יקרה. מראה של כללי של עבריין. על שולחן זכוכית יש  בקבוק בלק
אנד וויט חצי ריק וכוסית.)

ז'ורז'י (מרים את המבט, נראה שיכור)

יש לך אש?

שליח

אה, לא. לא כדאי לך לעשן, זה לא בריא!

ז'ורז'י (מחייך חיוך טיפשי)

אתה הבחור שלידיה שלחה לרצוח אותי, הא?

שליח

איך ידעת?

ז'ורז'י (מתעלם)

רוצה לשמוע בדיחה?

שליח

בטח שרוצה

(ז'ורז'י מחווה על כורסא פנויה.)

שליח (מתיישב)

למה לא?

ז'ורז'י (מספר בהתלהבות)

פעם היה בנק אחד ובבנק הזה היו שלושה עובדים ומנהל הבנק. יום
אחד שלושת העובדים החליטו לרצוח את מנהל הבנק ולברוח עם כל
הכסף. אבל לכספת של הבנק הייתה אזעקה ולפני שהם בכלל הצליחו
להכנס לרכב המילוט המשטרה כבר היתה מסביבם. תפסו את שלושתם
והחליטו לזרוק אותם לצינוק לעשרים שנה. אבל מה, נתנו לכל אחד
מהם יעני בקשה אחרונה, לקחת איתו לצינוק מה שהוא רוצה. הראשון
ביקש 12 חביות של טקילה. הביאו לו. השני ביקש לקחת איתו את
החברה שלו. הביאו לו. השלישי ביקש 500 חפיסות סיגריות. הביאו
גם לו.
אחרי 20 שנה באים להוציא אותם מהצינוק.

( ז'ורז'י קם ומדבר בהתלהבות עם הידיים)

מוציאים את הראשון, והוא עדיין מגהק, עם כוסית ביד, שמח
ומאושר.
מוציאים את השני, וביחד אתו את הבחורה וחמישה ילדים שנולדו להם
בינתיים. וגם הבחור הזה, מסופק שמח ומאושר.
אבל כשמוציאים את השלישי הוא עצוב, העיניים שלו כבויות והוא רק
ממלמל בשקט

(ז'ורז'י מתיישב חזרה על הספה, בצד הקרוב אל הכורסא שעליה
השליח יושב)

'יש למישהו אש?... יש למישהו אש?...'

(ז'ורז'י ושליח צוחקים. ז'ורז'י טופח לשליח על השכם.)

ז'ורז'י

תראה, אני לא יכול סתם לתת לך להרוג אותי, אתה לא מסכים?

(שליח מהנהן.

ז'ורז'י מוציא באיטיות רובה קצוץ קנה מאחורי כריות הספה.)

שליח

מה גם אתה עם הנשק בכריות של הספה?

ז'ורז'י (בעצב, מתעלם ממנו)

לידיה ואני, אנחנו כבר לא ממש אוהבים אחד את השני.

שליח (מנחם אותו)

זה קורה להרבה זוגות.

ז'ורז'י

היא נראית טוב, ואחלה של זיון, אבל עולה לי הרבה יותר מדי כסף,
אתה מבין?

שליח

מבין, מבין,

(מנסה להסיט את הרובה שמכוון אליו, ז'ורז'י שב ומכון את
הרובה)

ז'ורז'י (בכעס)

היא רוצה כסף, אבל אני, למה שאני אתן לה כסף? היא רוצה להתגרש,
אבל אני לא מוכן לשלם לה אגורה. בקיצור, הברירה היחידה לי
ולאישתי היקרה עכשיו זה להרוג אחד את השני. אבל יש לה איזה
יתרון עלי, היא יודעת איפה אני ואני לא יודע איפה היא. אבל אתה
יודע איפה היא, לא? אז אם תגיד לי אני והיא נהיה שווים והמשחק
יהיה יותר פייר, אתה לא חושב?

(שליח נבהל נופל עם הכורסא. ז'ורז'י יורה ונופל בעצמו, שליח קם
וזוחל לדלת כניסה -

פלאש בק: המכתב נפל על שיח הורדים והיציאה לגינה נמצאת בצד
השני.

שליח מביט בבהלה בז'ורז'י, מוציא את האקדח שלו. אבל לא מצליח
לירות, ז'ורז'י מנסה מדדה ומנסה לירות שוב ושוב ובסוף נופל
ויורה בעצמו.

שליח מרים את הראש בהיסוס, ניגש לבדוק את הגופה.)

VO שליח

מת. מזל שאבא שלו לא הכריח אותו אף פעם להישבע שהוא לא ישתה
משקאות חריפים.

(שליח יוצא אל החצר, מוצא את המכתב, מביט על שיח הורדים ואז
מתכופף ומתחיל לקטוף ורדים, בהתחלה לאט ואחר כך קוטף בוכטה )

(מעבר: השליח מתרחק במעלה השדרה.)

VO שליח

אז אולי אלה היו ורדים אדומים ולא צהובים ולא היו שם בכלל
סיגליות, אבל זה עדיף על פני להביא את המכתב בלי זר בכלל.
סיון לא הייתה בבית שלה והשארתי את המכתב והזר החדש על מפתן
הדלת שלה).

(תמונה : השליח דופק על דלת ואף אחד לא עונה.)

(תמונה: הבית של עומרי, סיון ועומרי רוקדים לצלילי "רקוד איתי
עד קצה האהבה".)

(תמונה: חזרה אל הדלת של הדירה, השליח משאיר את הזר והמכתב
והולך)

פאוזה - השליח ממשיך להתרחק במעלה השדרה, מוסיקה מתגברת.

VO  שליח.

כשחזרתי ללידיה וסיפרתי לה שז'ורז'י מת היא נורא התרגשה שגמרה
עוד לפני שהזדיינו.

(מסך מחשיך, מוסיקה ממשיכה)

(מסך מחשיך, מוסיקה ממשיכה, שומעים אנחות של לידיה ברקע.)

VO  שליח.

אבל זה לא שלא הזדיינו.

(תמונה שליח ולידיה מתחת לשמיכה, בתנוחה של זיון).

(פריז, מוסיקה מתגברת)









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
נראה אותכם
משפצרים את זה!


-ג'וני
והפרעושים


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/4/03 21:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל חן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה