|
פגשתי את נועה (פתאום)
ערב אחד. ערב חשוב אחד.
עשרים דקות לפני המתח הגדול והיא הופיעה שם,
כולה עדינות ותלתלים (הלוואי שהיא הייתה שלי)
היא נראתה טוב.
לא טוב כמו באותו ערב ארכאי, אבל טוב.
דיברתי איתה קצת והיא איחלה לי בהצלחה ואז גם נתנה לי נשיקה.
חיבקתי אותה.
כמו אז (אבל זה לא היה כמו אז).
היא לא זוכרת אותי.
בכלל.
הסיפור מאחורי נועה
http://stage.co.il/Stories/54957 |
|
|
אס לחיים היה
פסקול, בטח
היינו פחות
נוטים לפספס את
הרגעים הדרמטיים
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.