[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








זו אשר זוכרת

אל היצירות בבמה האהובות על זו אשר זוכרתאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
עדיין  תוהה אם השמועה שהמוות בא בסוף (ולא בהתחלה)
היא אמת או בדיה...


זקנה מידי בשביל כל הניחושים והתקוות.
זקנה ובלוייה כל כך...

  #   #   #   #   #   #

כותבת גאה בעיתון הגייז "קשת".
כל "רשימותיה" עד כה כתובים תחת "מונולוג".

דפיוצר פעיל-
http://stage.co.il/Authors/ShaharWeinshtein

תהיו טובים חברים שלי,
תהיו טובים.




לרשימת יצירות השירה החדשות
איך אני אוהבת את לילות הקיץ האלה,
קרירים ומרווים נשמתי.
עוטפים את גופי עלטה מבורכת,
קוראים לי בהס הרגעי.

צמד שירים
חברה שלי,
את הדבר הכי יפה שקיים
והלב שלך
כה רך וחם
וצעיר.
את צעירה כמותו,
ומוחך עוד לא מוכן
לזוהמה שלי.

להוולד,
להשתנות,
לסבול, לשאול, לשתוק
לצעוק.

את דמעות אהבתך

אני עוצמת עיניים,
קוראת ללילה לבוא.
יושבת על כס מלכותי הנכשלת,
בלב המדבר הקפוא הכחלחל,

יחסים
פעם אחת בלבד
הייתי רוצה להעניק עצמי
בך,
לישוק לשפתים זקנות אלו,
לזיפים העוקצים את עורי.

בדידות
ליל מנוחה, אהוב שלי.
אני מקווה שתתעורר בצרחות.
רק סיוט כזה, קטן.
לא אימה כמו שלי.
משהו חובבני

וכשאלך,
תמחי דמעה אחת קטנה
של צער.

אהבה
וכך, אתה צובע בגוונים עזים
את זיכרון אהבתי לה-

גן עדן
לחזות, פעם אחר פעם אחר פעם,
בחושך הופך שוב לאור.
להבהיק עיניים באפילה מבורכת,
מתובלת קרעי עננים.

אהבה
ואני,
אני שואלת אותך שאלות.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
רשימה ראשונה לעיתון הגייז "קשת"...

...למדתי לאהוב נשים. ולאהוב נשים זה הרי כל כך שונה מלאהוב
גברים, כי כשאת אוהבת אישה, שלושה- רבעים מהאהבה שלך אליה היא
בעצם אהבה שלך לעצמך, שמרשה לך להרגיש ככה כלפיי בת- זוג לא
כל- כך קונבנציונאלית...

רשימה שנייה שלי לעיתון הגייז "קשת".

רשימה שלישית לעיתון הגייז "קשת".

...מה יכול להיות מענג יותר מאמבטיה חמה עם כוס יין לבן, שמלה
בורדו אלגנטית, הצגה או קונצרט עם בחורה מחוכמת, המקדימה ארוחת
ערב אינטימית בדירה שלך וסקס טוב במיטה שלך?...

הוא ואני
"נו", אני שואלת אותו, "אולי תגיד משהו?"
אבל הוא שותק מולי, כמו סבי הזקן.
כאילו שוקע במחשבות.
כאילו הוגה גדולות.

התבגרות
עוד בטרם פשטתי מכנסיי ידעתי שמשהו לא בסדר.
כל הערב קיננה בי ההרגשה הרעה של החלומות.

הוא ואני
ומעניין,
שרק כשגילית איך אני במיטה,
שכחת איך אני מדברת.

אהבה
אולי לעולם לא אצליח
למחוק את הצלקות שהותרת בי בעבר,
אך מעליהן יצמח אמון חדש-

יומן
יושב ומשחק בשעון באמצע שיעור ספרות משמים.
מידי פעם זורק הערה לחלל האויר, אך המורה מיד קוטלת אותו בנון-
שלנטיות מעושה. הוא מתעצבן.
לא רחוק היום בו יתפרץ לעיה, אני חוששת.

הוא מפנה אלי את גבו, מסתובב עם הכיסא ליצירת
"זוית-ציור-על-השולחן" מושלמת.

התבגרות
כשאגדל מאוד אהיה זקנה.
אגור באחת השכונות הקטנות הציוריות בירושליים, יהיה לי עדר של
חתולים שיטפסו על עץ התות (הזכרי) שיהיה בחצר.

סיפור אהבתינו היה ארוך ומפותל וכל שלב בחיזורי אחריהן התארך
עד בלי סוף.
חקרתי אותן בדביקות עצומה- והן התגלגלו לידי בשמחה גלוייה,
כשבות לביתן.

סוריאליזם
לקחתי עט ויצאתי לצייד.
המילים חומקות ממני בעננים ערפיליים- כחלחלים.
סרטים מתערבבים במערבולות אוויר קטנות,
חצאי הברות קופצות בקבקבים הולנדיים.




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
אלוקים, אתה אתה
שם?
אני רואה שאתה
באינבוזיבל
אל תטרח
לתרץ...
פשוט כנס
לאונליין
תהיה באווי או
בנוט אביילבל
אבל תהיה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 3376. בבמה מאז 1/6/01 4:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לזו אשר זוכרת
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה