|
לא חשבתי שהמשפט הזה יבריח אותך.
סיפור אהבה מהאגדות אנחנו. כולם מקנאים לנו. כולם משווים
אלינו. כולם פשוט בנו.
מאהב נפלא, שותף חלומי וחברי הטוב ביותר.
לא חלמתי מעולם להרגיש כה מיוחדת, לחוש מושלמת, לשמוע בכל בוקר
כמה אתה מעריץ ומעריך אותי.
|
"אביא לך" של אהוד בנאי היה שירו האהוב ביותר. הוא אפילו אמר
שזה "שיר החתונה" שלו. הכרנו דרך חברה משותפת. היא היתה בשבילו
אחות ובשבילי היתה עמוד האש.
|
רציתי לפגוש את עיינייך הנוגות, המרגיעות, הממיסות, החודרות.
להסתכל לראשונה בעייניך, ולא להיות זו שמשפילה מבט...
להיות זו שחודרת, שממיסה - את אי הודאות בעיקר.
|
אי שם, על הגבול הדק והפשוט בין הונג קונג לסין...
|
ואז הוא עיסה את שדיי בנעימות ורכות אין סופית. הניח את ראשו
על שדיי והאזין למנגינת ליבי הפועם. הוא לא התעייף, נישק את
טבורי בתשוקה רועמת, ידיו כמו לא שובעות מהמגע. הוא החל להדרים
ולפלוש לגופי, כל כך קיוויתי שזה אכן אמיתי. פיו ניווט בין
רגלי הרוטטות....
|
היינו שנינו, חברים טובים. שתי נשמות תאומות שמפחדות להודות
ברגשות. חיפשנו סיבות להתרחק ולהימנע ממפגש. ידענו הכל אחד על
השנייה. הכל. תמיד הייתה מבוכה כזו בינינו. האמנו אחד בשניה
כמו שאף לא האמין אפילו עד היום.
|
אנחנו היינו חבורה של שלוש בנות וכמה בנים שכל פעם היו באים
ומתחלפים. זה התחיל ממשחקים תמימים. ניסינו להרוג ת'זמן.
|
שברירית כבובות חרסינה לבנה העומדת בתנוחת בלט מקצועית וגמישה
שכזו. שיערה ארוך חלק וגולש כצבעו של דבש טהור. עיניה ירקרקות
וצרות כאילו נולדה בסין עצמה. צווארה ארוך, אם לא היה שם ראש
בסופו היה ממשיך לנצח-ללא סוף. כתפיה קטנות אך חזקות, גופה צר
ודקיק כדחליל. רג
|
מצאתי את שאהבה נפשי....
ואז קצת לפני היום שבו הופכים אחד,
טובלים במי טהרה קסומים.
|
הוא אסף את עצמו, ריכז את כל האומץ שהיה בתוכו, נשם נשימה
עמוקה ואמר: "אני רוצה לנשק אותך". סירבתי.
|
ואז כשסוף סוף נפתחה הדלת המסדרון התמלא גועל. גועל שהגיע עד
לאפי... ריח חריף של גומי, ריח של סקס באוויר, ריח של שני
גופים שבאו במגע סתמי ומבוזבז. איזו מין אחות???
ריח של של מוות באנחות.
|
הטרנזיט פילסה את דרכה אל החוף המיועד דרך הכבישים הצרים והלא
ברורים, החום היה בלתי נסבל, עיניו לא הרפו וגרמו לטמפרטורה
במונית לטפס.
היא שהגיעה לבד, כל כך רצתה את השקט רצתה למצוא את שלוותה.
|
הודבקו לי ציפורניים ארוכות, עגלגלות, משוכות בלק המעניק להן
מראה מחריד וזנותי. אדומות מזעזעות כמו השטן. הולבשתי בחצאית
מינימלית בצבע שחור מבריק, את רגליי עיטרו גרביונים שחורים
קרועים ובלויים.
|
שוכבת עירומה על הגב.
הקור מטפס במעלה גופי
עכשיו אני יודעת,
זה סופי.
|
כמעט כל ערב, היינו נפגשים.
הייתי יורדת אל החוף, בכפכפים.
|
בכי, מהו בכי אם אין אותך שתנגב את דמעותיי?
מהו עצב, אם אין אותך כאן שתעדן את רגשותיי?
מהו חום, אם אין אותך כאן להתנחם בזרועותיך?
מהי בדידות? - בדידות היא רגש חזק שאני חווה בלעדיך.
|
זה היה מין יום כזה עמוס,
היא כבר חיכתה לרגע תוכל פשוט - לעוף.
|
נסענו באוטו, הרדיו ניגן את Michel, שנינו התרגשנו...
הרגשתי כל מילה ומילה בשיר הזה וידעתי שגם אתה.
|
הוא שחנק אותי
הוא שנישק אותי
הוא שגחן מעליי,
הוא ששכב איתי.
|
שפתייך קוראות לי בתום להגיע אלייך ולטעום...
מתקרבת אל גופך ללא כל מגע ומרגישה את החום.
|
נגעת, ידעת,
אל ליבו נכנסת.
הוא פרס את קלפיו בפנייך,
חשף את פחדיו
סודותיו, אהבותיו.
|
אין אנו זקוקים למילים, רק למגע, כשיורד הלילה ואיתו השינה שלך
והנדודים שלי, אני מבינה. מנסה להתעלם, קולך חודר אליי, קורא
לי להקשיב. נמנעת מלדובב אותך, נמנעת מלהאמין שזה אכן אמיתי,
שאלו באמת מילים ועלילות שיוצאות מפיך.
|
ואז כשחשבתי שהכל מצוין, השמיים נפלו.
עשיתי טעות, הייתה תחושה של חוסר ביטחון ועצמתי עין.
אמרתי לעצמי, מה כבר יכול להיות.
|
עכשיו אני עומדת מול גוף מתכת לבן וגדול, המנועים כבר משמיעים
רעשי הנעה...
|
הלואי שהוא יגמר כבר ואני אוסיף עוד "איקס" לאוסף האיקסים שלי
על לוח השנה בדיוק מעל המיטה שלי...
|
נכנסת לחיי, זוהר, קורן שופע
גרמת לי להתחבר לצד האמיתי והאיכותי שבי.
|
תמיד חשבתי שבגידה היא משהו שמרגישים רק אם הוא באמת קרוב.
לצערי ולשמחתי, אני לא מכירה אותך כלל ובכל זאת חשה אני את
הרוע.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
כשחונקים דרדס
איזה צבע נהיה
לו? |
|
