|
זה נראה שהעלילה על פניה נשארת אותה עלילה, אך ה-feel , ה-vibe
בסיפור נותן נפח שונה מפרק לפרק. מרחב האמוציות ממלא כל מילה
בספר כתוב היטב.
|
שבת בבוקר, יום קר החלון בחדר היה פתוח.
המשב רוח המקפיא הבריח אותי אל מתחת לשמיכה ושבתי להרדם, אך לא
להרבה זמן.
קמתי סגרתי את החלון בעוד שכדורי ברד קטנקטנים וקפואים מקים
בי.
שמתי עליי מכנס וצעדתי החוצה מן החדר ראיתי שהבית שקט ודומם.
|
"אתגר זו לא הפעם הראשונה שאני רואה אותך מעשן ולא אתה לא
משאיר לי ברירה אלא להשעות אותך מבית ספר"
נזפה בו המורה, גיחוך עז עלה משפתיו של אתגר
|
כמובן שאני נשאר שירותי אדיב נחמד אוהב, כי לפעמים תאגידי
תקשורת גדולים בטעות דופקים לקוחות, ככל שיש יותר לקוחות כך יש
בעיותיות לשים לב לכל לקוח ולקוח, אז חלקם מזדיינים. נדפקים.
|
אני מכיר כל אחת ואחת מהן לא מהיום. ישבתי אצלהן בבית דיברתי
עם ההורים, משפחה מאד נחמדה, הייתי בא אפילו לארוחות שישי לשבת
עם כל המשפחה המורחבת ולראות איך הסבתא קוראת לי "חתן".
|
שמתי את הברדס, אפילו שהייתי נראה קצת מוזר עם האוזניות
הענקיות והברדס, החלטתי להשאיר אותו. עברתי את הכביש לפיצוציה
שממול, מבעד לאוזניות יכולתי להבחין ששקט בחוץ, לא הייתה אפילו
מכונית
|
אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. אני וענבל מהכיתה השכנה
היינו חברים, לא הרבה זמן, ועוד ילדים אפשר לומר בני 15
מהחטיבה, למעשה אם זכור לי החברים הם אלה שדחפו אותי מלכתחילה
להיות חבר שלה.
|
אני לא חושב שאלך להתמודד עליו. אולי מהפחד של כישלון שוב,
אולי מעצם העובדה שאני חושב שזה מכור, ואולי כי יצא לי כל הרוח
מהמפרשים.
|
אלא אני ברוב חכמתי נתתי לזה לפגוע בעסק שלי מעבר לכך, בכך
שקיבלתי מיגרנה עצבנית של 5 ימים
|
כמה חודשים שאני כאן, כמה אנגלים מביטים בי מלמטה, בעוד חוצים
את הרחוב, הדירה שלי דווקא יפה, את יודעת פסטורלית כזו, עיצוב
עתיק, אנגלי. אך אין זה הבית שלי, ואת לא כאן.
|
אתם יודעים עוד ערב רגיל בחיי השיגרתיים. יושב לי מול המחשב
מתכתב באי סי קיו משועמם וכבר חצי מת. רק חושב על זה שאולי כדי
שפשוט אלך לישון כמו בכל יום שישי , כך לפחות אני אוכל לאמר
שעשיתי משהו הלילה שהועיל לי. לפתע היא התחברה, ראיתי אור
ראיתי פרצה. "מה המצב"
|
כל החיים שלי האמנתי שנועדתי לגדולות, האמנתי שאלוהים הוא חלק
בלתי נפרד מהישות שלי, שיש לו ביטוי עצום, שיש לי השפעה על
הסביבה שלי ברמה לא מודעת. תמונות החלו להופיע אל מול עיני
רוחי, תמונות של כל האנשים שאומרים לי תודה על כך ששיניתי את
חייהם לטובה, על כך שעש
|
קמתי על רגליי, וחשבתי. אם אני אלך ימינה, יש שם עמק עצום, אני
ארד בעמק למטה וזו דרך קלה, כל הדרך ירידה, אך בשביל לחצות את
העמק יהיה עליי לטפס לצד השני שזו עלייה רצינית, ומה אז? איני
יודע מה יש מימין גם ככה ואם זה בכלל הכיוון הנכון.
|
לקום בבוקר, להתקשר, לבטל לחזור לישון
לקום בבוקר, ללכת לנסוע, לתת את עצמי, לחזור
|
these are my final moments with you
|
fallen like a soldier, wounded screaming in pain
why do things happen as they do
how did I come to this
|
how did i come to this?
my life is not real
it's all fading away
|
I am tired but your words echo in my ears
tells me to keep on going, to keep on living, to keep on
fighting for my goals.
|
with my courage I can make the bravest of warrior to flee in
terror.
to make the fastest of animals, limp and lick their wounds.
|
those corners in my life
i met you still
and against all odds
in the name of god and will
|
Most of them are so blind
They cannot even begin to conceive the ideals,
And cataclysmic proportion of the way humanity degrades
life.
|
Will tell about the gaze of thy eyes, bursts into me, like a
spring of joy... How it strives through image layers and see
me as I am, enchanted I am your captive
|
Sitting here in the mists
My heartbeat is my only friend
every heartbeat calls your name
|
tears drops, like shattered dreams
sized moments sharing path's
like sand in a strong west wind
|
Greed he said, while scratch his naked head.
"The children got murdered still in their bed"
Stream of blood rip through the open sky, as the king flee
with tears in his eyes.
"My children got killed"
|
We are all but endless beings trapped in dying bodies
Flying around in expensive suits in pursuit of illusions
Intoxicated by the power and pleasure we are fixated
Tormented by suffering
|
Every time I try to explain myself the reasons
i am filled with hate and bitterness
i know you are happier now and free
i know i am happier now and free
|
my true inner self, my own battle ground, my madness
|
you fulfill my destiny as man, and angel, as devil
|
לבדי יושב
ביוון הקטנה
שלפתע מולי מופיעה לה פיה
"שלוש משאלות מהר תבקש"
|
חומה גדולה, ענקית, רחבה כמו חומת סין
גבוהה כמו השמיים עצמם.
חומת קרח ענקית עצומה, ואין לי לאן ללכת.
לא אחזור אשים פעמיי חזור
|
חוזר אל המקום שנקרא "בית"
רואה את ההוא וההיא
ואני זר
חוזר למקום שנקרא "עבודה"
"בית ספר"
ואני זר.
|
נופל לתוך בור ללא תחתית
כמו צפצוף שלא פוסק
הבהובים של זכרונות מפעם
|
ואני חושב עלייך ואני רואה אותך ברוחי
ואת שקר, כולכן שקר
כל מה שאתן מציעות לי הוא שקר
האהבה שלכן היא שקר, או שאני הוא השקר
|
הצבעים מתמלאים ומתחדדים
הטעמים נעשים חזקים יותר
העוצמה הפנימית שלי בוערת
|
בין הצללים, הנני מהלך, כמו רוח, כמו העלים המתפזרים בסתיו,
כמו טיפות הטל שעל עלי הכותרת.
הרי נחבא אני.
|
מכל המקומות בעולם, דווקא במוקם הזה, המקום הכי חשוך, המקום
הכי אפל, המקום הכי זנוח
מכל הבחורות בעולם, דווקא את, דווקא העיניים האלה, דווקא המגע
הזה, דווקא אני.
|
כשהשמש זורחת אצלך, ואצלי כבו כל האורות
האם אני קיים?
|
כאשר היה נדמה שנגעתי באלוהים
חמק הוא ממני
דמעותיי זולגות אך ריקות הן ממשמעות
חמדתי אותך אלוהיי
|
הכוכבים נופלים מן השמיים
לילה חורפי ללא עננים
אני יושב ומביט לשמיים מעל
ומחפש תשובות
לשאלות הנסתרות מן הלב
|
המחשבה עלייך היא דבר כל כך אמיתי
יותר אמיתי מכל אשליה אחרת בחיים שלי
והנה אני יושב בחדר, לבד .
וחושב עלייך, מחייך .
|
מה ארשום מול עיניכם?
הרגשות שלי מתו, מזמן.
אין לי אמפטיה כלפיכם
מה אכתוב?
מה ארשום מול עיניכם?
|
כל החושך הזה שעצור בי מעוניין להתגלות
כל החושך הזה שעצור בי מעוניין לצאת לאור
טבעו של כל דבר חשוך לראות אור
טבעו של כל אור להיכבות
|
הרגע שמתעוררים לחיים
הרגע שבו מגלים שאין זמן לעצור
הרגע שמבינים מהי אהבה אמיתית
|
ככל שהשנים חולפות ונוספים הסדקים על פניי
אני מבין כמה החיים הם שבריריים
ככל שהשנים חולפות וחבריי מתים בזה אחר זה
אני מבין כמה חיי חסרי משמעות, כמה חוויותיי ריקות
|
כמה רוע שכן בי
כמה טוב שוכן בך
|
כשאני צולל לעינייך אני רואה את עצמי
בוערת בי האש של מבטך אשר יוקדת את נשמתי
לרגלייך עפר אהיה
בזרועותייך אמצא מפלט
|
אני זה שאתם אוהבים לשנוא
זה שממרר לכם את החיים
אני זה שאתם כל כך רוצים להיות
|
קרני שמש חמימות
רוח עדינה מלטפת את עורי
|
את הירח - את הכוכבים
את המוזיקה - את הריקוד
את הנשמה - את האור
|
חברי היקר מכל, מה אוכל לומר לך בכדי שתבין
המצב מעולם לא היה טוב יותר, כך אומרים
קורים כל מיני דברים, דברים לא חשובים
דברים שאין להם ערך, לעומת זאת לך חבר יקר, אין מחיר
|
זה כמו להיות חיה שנסה על נפשה מפני טורף
כמו להיות ילד קטן שמתחבא מאבא, כי הוא שיכור שוב
זה כמו להיות במקלחון ולשבת חבוק, וספוג מים
ולבכות בכי תמרורים ואין סיבה
|
כמו פנינים, פנינים, טיפות, טיפות
|
נתעטף בזרמים חמים של מחשבות ותמונות
נתכרבל במיטה, נאטום את אוזנינו
ביחד, נוכל לחיות בנחת ביחד
נוכל להירדם ביחד
|
כמו דרך סלולה מראש, הדם נוטף ונוטף.
|
כל שיש זו כמיהה
כמיהה כה עזה
האם את מושא אהבתי
האם בך טמונה האש לשרוף אותי
|
כמה עמוקה היא האמת כאשר היא יוצאת לאור
כמה עמוקה היא, כאשר אין נפש חיה מלבדך הרואה אותה
כמה כואבת היא האמת כאשר היא חוצבת בקירות הלב והנשמה
כמה עמוקה היא האמת של החיפוש אחר אלוהים, אחר משמעות
|
אספר לך איך מבט עינייך, פורץ לתוכי, כמו מעיין של התרגשות,
איך הוא מפלס דרך שכבות של דימוי ורואות אותי איך שאני, מכושף
אני שבוי לך
|
טיק טוק טיק טוק
שעון דופק על הקיר
דקה ועוד דקה ועוד דקה
|
מה זה עשה שאמרתי לך שאני אוהב אותך?
מה זה עשה לך כשמילות זימה עלו משפתיי?
מה זה עשה לך כשליטפתי פנייך
כשהבטתי אל תוך אוקייאנוס עינייך
|
אין אני, לו היה אני בטוח הוא היה בוכה
בוכה על מר גורלו, בוכה על רצונותיו הכוזבים
|
מלאך עליון עליי תשמור
שלא אעלם וכן אחזור.
בכוח האור בבדידות הסגולה
בין מאמינך אני הוא כאן,
קורא בשמך ענה לי מלאכי.
|
חץ נשלח, מלובן, על קצהו רעל
פילח את ליבי באמצע, חדר את הרקמות
צורב הכל בדרכו היישר אל ליבי
|
תשכני בעמקי נשמתי, בנבכי ליבי
לטפי את גופי במגע הרוך שלך
המיסי ליבי בחיוך המתוק שלך
|
כל ביטוי לעוצמתו הינו חולשה
כאש אשר בוערת אין קץ
|
מה יפים פנייך לאור הירח העדין
ולו היית שלי, הייתי מסב לך אושר לעולמים
הינני יושב לבדי ובוהה לשמיים ריקים
|
הבגידה הייתה הדדית בין שנינו
כמו הכאב כך גם העצב אחריו
אף אחד לא יודע איך זה לכאוב כמוך
|
זה כמו חיידק, הוא נכנס לי למערכת, בשלב הזה הכל היה בסדר.
לאט לאט החיידק החל להתרבות, תוך כך שהוא משמיד תאים קיימים,
לאט לאט התחלתי להרגיש רע, פתאום ריק לי, פתאום אין לי מצברוח.
|
מה שכן, נוצרה לי מין הסתייגות כוללת מכל הקשור בך, לא בגלל
שאני שונא אותך, אלא בגלל שאני שונא את מה שאת מסמלת בעבורי
כעת.
נשמע מוזר, איך אפשר לאהוב אדם הכי הרבה בעולם, ובמחי יד למחוק
את הכל.
|
אני בדרך כלל כותב בשביל לפרוק עול, אך עולי כבד מנשוא.
העול אשר בחרתי לקחת על כתפיי האיתנות כבד משאוכל לשאת אותו,
עול של בדידות, של אכזבה, של אהבה נכזבת.
|
אריזה צהובה על שפופרת, של דבק שאת המכסה אפשר לראות בקושי מכל
הדבק שהצטבר עליה, אוקיי חזרתי והפעם נחוש להצליח להדביק אותך
חזרה, התחלתי לסדר את החלקים, ולפתע ראיתי שחלק אחד חסר לי.
|
אני מושלם, וזה כל הפאק. המשחק שלי מושלם, יכולתי להיות שחקן
אדיר בתיאטרון, נראה שהמורה לתיאטרון שלי צדקה כאשר שהיא אמרה
"מקומך על הבמה, עלייך למות על הבמה"
|
memories, It will be only a meaningless word.
When this day comes, you will die. It is a surprise to see
so many people dead, but still living their lives.
|
אני כמוכם בערך, יש לי מחשבות, רגשות, אירועים בחיים, דבר קורה
כזה או אחר, גם חברים שלי נהרגו בצבא, גם אני זיינתי בבסיס,
זיינתי את השכנה, קיבלתי מציצות במסיבות, גם לי היה אח מכה,
סכיזופרן, הורים גרושים.
|
חם לי אני מזיע וקשה לי, עזבתי אותך כי רציתי להיות לבד
עזבתי אותך כי לא חשתי בסיפוק שצריך לחוש כאשר נמצאים במערכת
יחסים.
|
יש מחקר כזה שקובע שאם לא ישנים מספיק המוח מאבד מיכולת הריכוז
המלא. נעשיתי לא מרוכז, לכן הכל נחרב תחתיי. לילה אחד לפני
השינה אני אומר לעצמי...
|
כל עוד אני רואה
כל עוד אני שומע
כל עוד אני הולך
כל עוד אני קיים
|
אנשים מתים סביבי כל הזמן, המוות אורב בכל מקום, והמוות הוא
כזה דבר נפלא. אבל הוא מכאיב, מוות הוא הכאב הכי נורא לאלו
שנשארו מאחור, זה מן חלל כזה, הידיעה הפשוטה שאת אותו אדם לא
תראו יותר לעולם, לא משנה מה יקרה.
|
כשאני מנסה למקד את עצמי בכדי לכתוב עלייך, זה כמעט בלתי
אפשרי, אין לי מספיק דפים בכדי לעשות זאת. מספר התובנות שנפלו
עליי מאז ההיכרות שלי איתך גובלת בלידה מחדש שלי.
|
שמתי לב לשינוי קארמתי מאסיבי שחל בחיי מהרגע שבו בחרתי לפעול
אחרת מהדרך שבה פעלתי בכל ה -13 שנה האחרונות...
|
אני תמיד נע בהיסוס.
ההיסוס חולף רק כאשר אני בפעולה.
אנוע קדימה ואקבל כל דבר כמו שהוא.
|
כולם רוצים להיות אני, לאכול כמוני, להראות כמוני, לעשן כמוני,
לזיין כמוני, לישון כמוני, .
|
אני כרגע חש את הפתגם.
"לא תדע ערך של דבר בחייך עד שלא תאבד אותו".
ואולי רק אולי זה מה שאני הייתי צריך, אולי זה היה המכה החזקה
ביותר שקיבלתי אל תוך חיי.
|
It's been so long since I wrote, I find it very hard, odd as
a person that wrote his life on paper, sometimes I wonder.
All of my life is simple memories. If you take away my
memories, I will have no life. I will not be. I will be
something else, not me.
|
מוות, חוויה מוזרה היא מוות. אנרגיית המוות מרגע שנולדנו נמצאת
במרחק נגיעה מאיתנו, עד שהיא מתעצמת מספיק בשביל לקחת אותנו
חזרה. מאפר הגענו ולאפר נשוב, כמו שאומרים. אך מוות והאנרגיה
שלו, לווא דווקא פיסית, מוות הוא שינוי.
|
hope, makes love hurt even morme and only me hurting my love
with acts of madness
|
מה שהפכנו להיות בלי לרצות להאמין...
מה שהפכנו להיות "עם עיוור"
|
מוקדש לכם חבריי באשר תיהיו שמרו על עצמכם
|
Photoshop CS3 multilayers
|
The day we feel sick, and i want to release our inner
deamons
|
My Darkest Melody, The Inner Soul Speaking
Hear Me out
|
truth can punch you in the face knock you out cold
|
you can hear their singing before the end
|
חפירות, חפירות ועוד חפירות
|
this is song for the birds.
|
משהו קטן שעשיתי שהתעסקתי עם אחד מתוכנות הסאונד הפשוטות שצריך
להציב בהן את קטעי המוזיקה שעושים...
|
tears drops, like shattered dreams
sized moments sharing path's
like sand in a strong west wind
|
אל הארכיון האישי (162 יצירות מאורכבות)
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "אני לא יודע
לקרוא שעון". |
|
