|
אדמה מתיזה דם אדם
תל-אביבים מתיזים דום פריניון
|
שאני אשפשף?!
אפילו מסיר שומנים עתידני
לא יעזור לכתם דמך בדמי
|
הו מה הייתי נותן
בעבור ניבולי פה גסטרונומים
|
מנפץ לי חלומות
ובורא חדשים מיד
|
כשתבוא לשכב איתי בוא כמו משוררת
מבוגרת מאופרת בכבדות כמו זונה מהודרת
לתפארת מדינת תל אביב למזכרת
|
הייתי מטפטף על כל העיר
דמעות כשרות לפסח
|
זריחה מזהירה כמו שלנו
מצדיקה את השקיעה הנוגה ביותר
|
שלום הבטיח לכתוב עליה שיר
אולי גם כתב
שלום לא בא
שלום גם לא מצלצל
|
צמרמורת הייתה עוברת בך פתאום
כשהיית מגיע אל הסוף המפתיע והמרגש
של השיר הכי קסום שיש
|
כמו אמסטרדם אני
קיצוני
אנאלי
מערכתי
|
כוחות הסוס שלי דהרו ממני והלאה
הפכו לכוח של מדבקה שמוטה
מתקלפת לאיטה
|
השמים הם הגבול
ואני רק עוד יונה
עם כנף פצועה
|
כמו אחד ועוד אחד
שניים
שהיו ואינם עוד
|
בשירה אני שצף
אמרתי
בחיים אני גמ גמגמן
כמו אז
כששחיתי לחוף שלו לראשונה
|
והלילה מיזנתרופיה, רבותי
הקוטב הצפוני זה אני
נחוש לחקור את מקור הקור
קליפה של קליפה של קליפה
מתחת לפני הזעם
|
עם טעם חמוץ כהחמצה
של סיגרית ברודווי מיתולוגית
רגל אחת משתכשכת באגם חייה
והשנייה בפרוצדורות הלווייתה
|
הרי אני בעצמי הכותרת
אני בעצמי דגל
|
אולי זו הישראליות עצמה
כהוויה התנהגותית
כבית קברות לצרעות נוקב
|
המיאוס האילם גדל בתוך השקט
השקט מנטרל את המחשבה
איזה מזל שהאדם הממוצע אינו חושב
|
מצטופפותאחתלשנייה
כמו אספסוף בקו 18
בשעת שיא
|
לאורות הזוהר הצפוני
עלמות חן משתזפות
בביקיני קיבינימט
|
אם כל השירים רק עליך
לא אכתוב עוד
|
וג'וני דפ בן 28
מרהיב כזיקפה
|
אפשר לזרות אהבה
גם באדמה החמוצה ביותר
האדמה בולעת אהבה
כמו פות קוסמי
|
נער: דיברתי עם סבא שלך עלייך.
מישל: סבא?
נער: הוא סיפר לי איזו בשלנית נהדרת את. הוא מאוד מתגעגע
אלייך. הוא אמר שהוא לא יכול לחכות כבר שתבואי לבקר.
מישל: סבא שלי מת.
נער: בדיוק.
|
חי: מה היית עושה בלעדי?
גיא: ביד, אם לא הייתי מוצא משהו יותר טוב.
חי: מגעיל.
גיא: דביל. (הם מתנשקים ארוכות ואז מביטים זה בזה בעיניים
ושותקים)
חי: איך אני אוהב אותך.
גיא: איך?
חי: לא יודע.
גיא: כשתדע תגיד לי.
|
אני, לביאה שלם, רצחתי את ראש ממשלת ישראל שנת 2029
הרב אריה דרעי.
אני שחררתי את עם ישראל ואת ארץ ישראלה, יחידה שלי, אהובתי
הפצועה והכואבת, מעול האימה והעריצות.
מהדיכוי ומהשתיקה. אני החזרתי עטרה ליושנה.
|
אל הארכיון האישי (185 יצירות מאורכבות)
|
|
אני ואתה נסלנגן
את העולם...
אני ואתה אז
יבואו כבר
כולן...
אמרו את קודם
לפני זה
משנה...
כי אני חותם
בסוף הסלוגן
הזה.
יוסי עמוס חזה
מגיש: סלוגן
בציבור, מנחה:
גבי ברלין,
בתפקיד אורח: זה
שמאשר את
הסלוגנים. |
|
