את הקונטורים העדינים ביותר
בביוגרפיה הקצרה שלנו
אנסה לפצח כפיסטוקים ירוקים
נעולים
לפני שהשיר הזה יחריבני

כעת החיים האמיתיים
אשר נחבאים אל הכלים
כמוני
נגלים לעיניי יותר מאי פעם
הממשי נפתח בפניי
מכה בי בחוזקה
במרכזי העצבים המחוררים
מדרכה
פנס רחוב
שלט 'עצור'
הכל נראה חדש
עד הפסיק
הידיעה שאני אמן
מעולם לא הייתה מדכאת יותר
ונפלאה יותר
בו זמנית
כמוני
בו זמני
והזמן עובר לאט ומהר
כמוני
לאט ומהר
הו אלכסנדר
גם אותי ישא גל מחר
ואם אשאל לאן
הוא ישקר לי בהפגנתיות מקודדת
עד לתמצית הביטוי הבוטה

על עמוד תפרחת בלתי מסועף
הדרמה זה כל מה שנשאר לי
אם לא הדרמה מזמן הייתי מתרסק
חוסר איזון הכרתי
מוביל לתפקוד לקוי
לכושר התמודדות עם המציאות
זה פצעים וחללים
זה גזרים
שמרטיבים לי את המקלדת
ים של אמוציות מטביע אותי
לתוך הולוגרמה של טרור
אפילו לפסיכולוג אין לי זמן
אפילו לאומץ

בוהה מול חיי
מבשל לי רצח אופי
ותוהה
איך לתקן את הפוגרום
צריך להתחיל מההתחלה
מהלב

אסופה של חורים אני
מגזרת ניר טואלט לסוכה
פעם הייתי יקינתון ורוד
הכאב הזה מקרקר סביבי
כמו גנב שנתפס בשעת מעשה
אני משליך אותו ונאחז
משליך ונאחז
מנסה לתעל ממנו אומנות
למקסם את הבערה
לכדי שירה

זריחה מזהירה כמו שלנו
מצדיקה את השקיעה הנוגה ביותר
איך אני אמור לחיות עם הנתון הזה?
עם הפייטנות האלקטרו-מגנטית הזאת
אל זרועות ההיקסמות
אני פוצח את הצהריים האלו
עם סיגריה ביד
אולי אני לא מכיר דרך אחרת
אולי אין דרך אחרת
אין מפלט מדוכני הנקניקיות
עד שאנקוב בערמומיות הבלתי אפשרית
של הפאלוס הגברי
עד שאקצץ את זמן השוטטות המסמאת
שלא משכיחה אותך
שום דבר לא משכיח אותך
עם חתיכים לא הולכים למכולת
גם לא לרבנות
ולפני שהשיר הזה יחריבני
ויזכיר לי אותך כל כך
שיבוא לי למות
שיבוא לי לחיות לצידך שוב
שיבוא לי להבליח אותך
רק עוד פעם
להפגשוב
עד החידלון הבא.