[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








חיים נוי
יוצא
למצוא שלווה כעלה נושר
בין ערפילי אהבתנו
כך
יום אחר יום
כאחד מתוך אלף
ימי ילדות.
אני הולך למצוא אותה
בין עץ האהבה
לנצח המדרבן
לוקח עמי כמה חברים:
אני
האדם
והרוח

כתב אביב וסתיו מתוך קוטרות משיריי כאות הוקרה


אל היוצרים המוערכים על ידי חיים נויאל היוצרים המעריכים את חיים נוי




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מדע בדיוני
לא אינני מלאך
לא הייתי רוצה שתראוני כך!


לרשימת יצירות השירה החדשות
זכרונות
במשך כל חייו אבי הזכיר
את המלחמה אשר גבתה
חמישים מליון אדם!

תחושתי
משייטות אדוות
כאגם הגוף

כמיהה
לחיי החיים
משיק כוסי,

הרהור
יחפים לא מוגנים חשופים
עם שפתיים על שפתיים

אהבה
לא חלף יום ללא ויכוח סוער,
היה זה זוג מאושר ואוהב ביותר.

אהבה
איך מדי יום נשיקות תרעיפי
בחיבוקי אהבה של מלאך,

אמונה
ישנן מילים לאהבה
ללא מילה נאמרות,

געגוע
הוי את לי לך אני
משענת לנפשי בדווי

אהבה
מה פשר הקולות הבוקעים מלבבי,
העוברים אל המוח וחזור אל דמי?
זעקות התשוקה אותן אחנוק

אהבה
את יותר מיד המושטת
הנוגעת בגוף מתלהט

הרהור
אוחזת רוח עט נובע
המשדר חיים אחר,

הרהור
מביטים עלי,
אזי כנראה שיש לי פנים

תחושתי
צררתי עגמתי
בצרור חדווה

כעס
נושאים אנו מילים משומשות,
שמנסיקות ואבלות שננגסו

הרהור
המבקשים אחר אהבה
החולמים אותה בהקיץ,

מצב
כאשר תאווה בעונג פוגשת,
תאווה מתפוגגת העונג נמוג.

הגות
לעתים את אי המצאותינו נחבוק,
ברעד ודמעה שלא נולדה נחנוק

ארוטי
שפתייך כה צרות ועדינות,
התוכלי לשפתיי הנושקות?

הרהור
איך לבשר, שלמידתה בהתווספות השנים
כל העת תפרתי לה שמלה של זוהר

ארוטי
ברטט גופי ולבי בחוזקה הפועם
עת כפתורי חולצתך פורם לאיטן,

זכרונות
מילדותי זכורים לי ימי החורף
עת דמה לי שכך העולם כולו,
מכוסה בשלגים וקרח מייבב
מרוחות החורשות את כל הסובב.

געגוע
את שערך סירקתי בעדנה
לראשונה ואחרונה היה זה

סוריאליזם
מנורת הלוגן מאירה,
אספקלריה קולטת חיוך של ליצן.
לובן הקיר כאילו נבלע:
תוך רוגע, בים מיניאטורות ישקע.

הרהור
אישה תדע להראות
את היפה בה להראות

כעס
אפשר לי אלי
לכתוב על פרחים
עם ניחוח נודף אהבה
על קוצים הצומחים

אמונה
מאחר ואדם הנני
ואינני שונה מאחר

געגוע
נעות מסרגות במהירות הבזק
עת כדור מאנגורה לובש צורה,

זה כמו לחפש פורקן
לסכם שבוע מחיינו

ביקורת
איך אלחש אותך בשקט יותר: מולדת?
אל ביתי בערב קללה מתנדנדת

הומור
אני בא!
אני בא לצמצם את הפער,
להרגיע הנפש, להשכיח צער!

הומור
על כוס קפה לשיחה את אפסי זימנתי,
את כל דבריי ישירות אליו כיוונתי.
על דה ועל הה ודברים שחרו,
אך שפתיו החתומות דבר לא אמרו.

הרהור
מפרשית על הרוח כשטה
בדלגה על כל הגלים

מקבר
אף את שירי הערש אותם זימרת,
וקולך המהדהד בתוך לבי.

ארוטי
אני חולם אותך מולי מעורטלת,
במערומייך ניצבת מאדימה.
סומק קל שעה שאת נשכבת

וידוי
בבאך מצאתי לי רוגע
דוסטוייבסקי אותי הרתיע
עם פושקין בנשים נגעתי
לרמונטוב אותי הפתיע.

אהבה
אני מקנא בשנים שלא ידעתיך,
ויתרה בשנים שלא הכרתיך.

געגוע
אני נושק את אי הימצאותך,
את המקום בו ריחפת לרגע.
אני חובק את הסדינים אשר אותך ליטפו:
ועל גופך שמרו מפגע.

ארוטי
אני נע בעקבות מחשבותייך
נענה לרצונות בהכנעה,

הרהור
אני נפרד מאנשים
ואומר שלום

יחסים
אף אישה, אף אישה! זאת כבר שמעתי,
הטענה בכל עונג מהולה,
אמרי יקירתי במה פשעתי,
על כל האון אשר ניתן במתנה?

אהבה
אוהב בך את הדממה,
את ההתלבטות ותהיותייך,
אף כאשר בעצב ראשך תרכיני

זכרונות
בתוך קשת של ענן טבעתי
בין שביל החלב טמנתי אושרי

הומור
קח!: טיפת תקווה
עם קמצוץ אמונה,
כתוספת הוסף מעט סודה -
על קצה הכפית עם שמרים להתפיח,

גורל
כענני נוצה המתפוגגים
ברקיע
בתנועה אטית אל עבר
לא נודע

הגות
מפגן טיסה לי מחכה
להופכו לראווה לא ארצה
לא אצטרך מנועים להניע
רק להישען ובלי ניע.

אהבה
נטמעים בי רחשושייך
עת גוונייך זורמים בדרור

ביקורת
אתה שאבל גרמת לאדם פשוט
בחיוך על רוע שעליו התפרץ,
עם קבוצת מחייכים בחיוך להוט
בערבוב הטוב וברע כחורץ.

אהבה
האם יופי הנפש ויופי הטוהר,
האם את זאת תחפשי.

אהבה
את לי צוהר זוהר בנוגה
עבור נפשי בתוך דווי סובב

תחושתי
כבין אוצרותיו של מלך
כבתוך היכל התרבות

עצב
בהסתיים העולם
אחר המוות

עצב
בארץ אוכלת יושביה
הס מקומו לא ידע,

הרהור
דומם:
רק פעימות לבב הלכו וגברו
להנאת,
בשרים בלהט מתערבל.

הרהור
כי מין לבד בלי מחשבות אותו אשר ינחו,
כאיש נכה אשר יחוש חייו כאן שמוצו.
כך ירגיש שאין לו ערך ללא אשר חסר.

סונטה
הוא נוסק למרומים כחץ מקשת,
להגיע שואף אל השיא.

הגות
בטיילת:
על אותו הספסל
שישבנו דאז

ארוטי
בתוכך ישכון הגן חורש והחלד,
בתוכך אראה ילדה תתמסר לילד.

זכרונות
עלעל מת זמנו תם
בין דפיו של ספר מר,

אהבה
בחשכה תעבור אורחה כינשוף
כביום לוהט בינינו,
פעמוניה יבשרו על חג הגוף

גורל
בין ורדים אני אורח
בין ורדים חוויתי כל

ארוטי
היי נא לביאה עם שקיעת החמה
ויפרכסו אברייך כדג ללא מימיו

יחסים
עברתי בתוך האין סוף
של גשמי והלא קיים

יחסים
כמתוך נשמתה
את קולי שומע

סוריאליזם
הבאת י לעצמי פרח...
ולא בגלל אהבתי הגדולה לפרחים - אלא:
כדי להזכיר לעצמי שישנו אחד,
אשר זוכר אותי עדיין:

הרהור
בכתיבה אשרוט לבב
נפש נכאה אנשימה,
ממכוער אצור נשגב
את כאב תבל אפנימה.

אמונה
אמץ אל לב מאווייך
ופרוס במעש על משעולך

הרהור
לא צריך משורר להעיר אהבה
לעתים בחיוך מבויש תמצאנה,

מחאה
כקרציות רחוב
המחפשות אחר הכלב,
שישמש כמדגרה
לאנדרוגינוסים אלה

הרהור
יגיע היום יבוא גם הרגע
לכל אחד שנולד זה ממתין

שואה
ביום סוף העולם
דבורה חגה מעל פרח יסמין

ארוטי
בפיך, בירכייך רוצה לחוש,
במעידה קלה של גופך,
באחיזה חזקה של ידייך,
בגופי שימנע נפילתך.

בצווחות של עונג פורצות,
אנחות היוצאות בלי בושה,
אשר הנאה לי אומרות,
ועלי מטילות האשמה.

בשלווה עוטפת
על גל נשאים

כעס
ניצב באלם כסומא
מול פנסיו המסנוורים

הרהור
כאן בערב גברים
על מנדולינות מנגנים,
ויד הרוח נוגעת
בהבזקים צבעוניים.

תחושתי
בוהקים אגלי זיעה, מחליקים
המראה מבויש לאורם

יחסים
עד יעבר הזעם -
אמרתי!
ולא הצטערתי:
היא באה,

הרהור
בתום יום המסיים דרכו,
בפולחן ומילה נאמרת,

עצב
לא אפרום את הקשרים
רוצה להותיר רק סימן
עיקמו אותי השנים
את אצבעותיי העשר בידיי
שאת עצמן, כבר לא מכירות.

הומור
גירויים הם סתם מטרד
במיוחד בכף היד
מגרדים ומגרדים
ועל כסף כבר חושבים.

אהבה
למסירות שלה יש אופי
נאמנות ללא שום סייג,
ביופיה לא מוצא שום דופי
האם לקחת אותה לפרג?

גן עדן
ממעין החיים לגמנו
בטרם הגענו הלום,
פתחנו את שערי גן העדן
ובא התגשם החלום.

הרהור
כל חיינו כעל גרם מדרגות רעוע,
כל שלב כשנה חולפת.

ארוטי
דברי איתי,
המטירי כל שיש בשפת-הגוף,
הבי דרור ללשונך הנעימה,

גורל
עמק ומעליו חורשות בצבעי סתיו.
טייל מגיע, מפה אותו הביאה הנה בשלום

אמונה
מפה צחורה פסים של תכלת,
היא יחידה ואין אחרת:
בתוך ליבנו זה חרוט,
אם נתבקש נדע למות.

הרהור
חלף הדור איננו כאן,
על כן על מה אני נשען?
כי אתהדר בנוצותיי,
על כל גבורות לא מעשיי?
אבל הנני דור קידמה,
הבט בבניינים - תפארת!

הרהור
אין צורך להבין את שירת הציפורים,
אל מנת להתלהב ממנה.

אני זכרוני הייתי, היא הייתה מחיפה
אצל ידידיי פגשתיה, בבני- ברק זה היה:

הרהור
התריס המוסט אפשר מבט
אל רחוב בירוק ונחושת,

הרהור
כפרפר הנלכד ברשת
כארי בגן החיות

הרהור
הרכבתי נורה
בפרוזדור הצר

וידוי
האם שבילים בהם הילכתי בדרך נכונה המה,
ומהי הדרך הנכונה?

אהבה
היש? כמבטך המרגיע
ויופייך הקורע לבב,

הרהור
היא באה חולפת ושוב היא חוזרת,
זו התשוקה שלעולם לא נגמרת.
אפילו אדם והוא גם עליון,
ינחל לפניה תמיד כשלון.

הרהור
באשר להנאות הגוף אפשר ללמוד אותן,
אך את הנשמה חייבים לדעת אותה

הרהור
הארי השואג צופה זועם:
כמתריע מראש לכל ראש הקרב

יחסים
שלו למראית, ברוגע מבעית
כהר געש לפני התפרצות

גורל
לשביב של זוהר קט
בעלטה מעוורת

מצב
בעודה ניצבת מעורטלת
היא ערגה תוך כדי אימה, בוהה
ומשתוממת מהוד ערוותו המזדקרת
מתוך חורש עבות.

אמונה
העלים הצהובים בנשרם על מרבד ירוק-צהוב משהו:
הצבע המתקלף והסדוק מהחום שהיה על ספסלי הגן
הדהויים, כמדברים אלי ומספרים...

אהבה
הוי ארצי על בשרי הדל
את רוב ימייך רואה

אהבה
הוי שברירית
את שפירית

גורל
לא שיר לא פרוזה אותה נשמור,
רק כברת- דרך שצריך לעבור.

הלמות ליבו של הגוזל לשמוע,
לצמיחתו של עשב להקשיב

ארוטי
זהו חטא גדול כמעט בלי מחילה!!!
איך יכולת דבר כזה לברון לעולל,
לאיש כה אציל שאינו מתהולל?

ייסורים
החמנייה זוהרת בשדה קוצים דרדר,
מפנה פניה לחמה עד אשר תגהר

כאב
כוחות הנפש תרכז
להתעלות מעל הכול,

אהבה
הידעת שאושר צבעו ישחרר
כמעין הפורץ, נקיק בסלע,

הרהור
נעבור -

באור מסנוורים
מפלח גוף

רומנטיקה
היי לי גיטרה, אהיה לך כינור,
נכוון זה לזו מיתרים:

אהבה
יום שראשיתו כציץ עת מבית בך,
בתנומתך העזה עת קרני היום לוטפות גופך.

זכרונות
היכן שאילן גדול ולובן ערפלים
היכן ששורקת באוזן רוח ירקונית,

הרהור
דולה:
מבט קפוא, תחושת כאב,
באכפתיות משתלחת,
נושא מעומק משתלהב
ללא חשבון בנחת.

גורל
כמו ממרום נחתנו לעולם
ובציווי של שתי הנשמות,

אכזבה
עם זיפים מרוטים מעל שפתיה
ובאודם המרוח עליה,

הם אמרו:
נפרק, נסלק, נכבוש ונכתוש,
בממוקד בפינצטה.

הומור
שב!
זעקתי על הגור הקטין.
שב!
והוא הביט בי כלא מאמין.

אמונה
שביב תקווה מנצנץ בנו
באמונה שהטוב יגיע,

זכרונות
עליה מעץ ומעקה
אותי זוכר מהילדות,

אמונה
ישנם שבאים לעולם
וישנם שלעולם לא יבואו,
ואיש איש כחפצו ינהג:
כאילו חיינו בתוהו.

אמונה
אני רץ!
אני רץ כי אצה הדרך

הרהור
יפריח האביב חיים,
ישא הסתיו את

הרהור
כמעיין העט הנובע
יותיר סימן וזכר גם,

אמונה
אל כד בדולח אותו לעד אשווה
עם תכונות כספית גלומות

גיהנום
הפוגרום היה בשיאו,
כל חנות יהודית נבזזה:
יהודי שנתפש ברחוב,

הרהור
הפחד שלנו
אינו לובש כותונת לילה
אין לו עיני תנשמת

כמיהה
בליל קיץ חולמים אהבה
בלהטה משוועים לגעת,
לבבו מצפה ללבבה
את כולנו דאז משגעת.

הרהור
ריחות ניחוחות מפלסים את דרכם,
כמסך עשן בעיניים: אשליה של רגע,
אשליות ארוכות: יתנהלו החיים בינתיים.
מעת לעת יעלה באפינו ריח ביוב זוהמ

מחאה
בסבלנות גדולה כמוטי וחיים
אשר עמדו כל חייהם בדום

ארוטי
עקב נושק לעקב
ברך לוטפת ברך

הרהור
היום הגרוע ביותר
של חיי
יהא אחר מותי

פיוט
היא תבוא תאיר ותפציע
תפלס דרכה ותפתיע

מצב
כעלטה היורדת על חורש עבות
עם ערפילית הדומה לקיר החוצץ

ארוטי
השמיעי לי קול, אנחה של סיפוק,
הראי פראות וצורך,
בל תוותרי, היי לי דיבוק

ביקורת
הו מה יפה ההתנשאות
בעיני המתנשא,
היא לא זקוקה לחברות

מצב
מתחיל להעיר,
אבל אין אור.

עצב
היא ליטפה פניו בוכייה וצוחקת,
נצמדה לגופו כולה מתרפקת.

הרהור
רידדתיו
בהלמות לבי
עד שקף נגטיבי
מבט יחיד,

הרהור
עת תם החורף על גווך הארבעים,
חש חכמת עולם ואון הגוף,
כסלע ששטפו שמי אלוהים,
בזה עולם שולטים קני הסוף.

ביקורת
אל תהרגו שירה
את זו שלצד בהמות חולפת

וידוי
עוד פעם אני אתחרט,
יום יגיע,
עוד אליך אשוב, את עצמי,
הן אפתיע.

כל החי בסכנה מתמדת,
את הכחדת הזאב מנבאים:

הרהור
נראה...
איך מתוך אור מתגבר הגובר על החושך

יחסים
זהו דור מזוין: אביב גפן טען
ואני אוסיף, שחבל על הזמן!

אהבה
סברס ודבש עם השלמה טובה:
בתוך גנינו.

הומור
בשתיים בלילה, לא יכל לישון
לאישה לישון לא מאפשר.

כעס
מתעוררים בלילות, זוחלים ולוחשים:
זקן צולע מחלק עיתונים

זכרונות
בנווה אחו על כר הירק
אשר סמק מוכלם,

הרהור
איני גדול אני קטן
אפילו מפורסם אינני

כעס
מעבר להרים והררי החושך,
ספרד מעצמה ולרוב לה עושר.

כעס
ענן נמוך ירד עלייך
בטיפות טל מבכות

בדידות
סבים עם מצח בו קמטים,
עם שיניים אותם ירקו אל הכוכבים.

זקפי ראשך ילדה!
בך רוך ומוך, בך פוך נסוך,
חיוך מלב מרפא לנפש הדואב

ארוטי
זרת אחר זרת, מהלך בתוך גנך
מה יפו שדותייך ופרחי הדס

אכזבה
לידה, טבור, ניתוק:
חיבור אל טבור היקום.

הגות
ביודעין או שלא ביודעין:
חטאנו,

אהבה
להט שוקק חיים
חדוות הגוף מפנים

אמונה
מבט, מילה, נגיעה קלה
חיוך, ליטוף, לומר את שמה
נזהר, שומר גבולות
את כל שבך להעלות,

אמונה
לשנוא, לאהוב, לכאוב ולתרץ
לשבר ולנתץ לעשות את שחפץ
לחבר בחזרה, להדביק באהדה כל אבר

הרהור
כבמשיכת קולמוס חיינו תום,
אף רוחות על האדם ויאריכו.

הומור
אינטר-אנט חיפוש ערכתי
בה מצאתי ילדה גדולה

חלום
שום אישה כונוס בעצמה
מצאתיה במיטתי ערומה ישנה
כליל השלמות בכל אבריה
ואני לא ידעתי את שמה.

חלום
חלמתי את חיי ואי-המצאותי,
חלמתי את שירי ואת כולכם עמי.
את הזמיר ואת השחוק
האור והצללים,

תחושתי
חלף הזמן! חלף הזמן,
בתוך קשת הקסמים של הנצח,
בתוך חורש אשר הזדקן,
אך קסמים בתוכו כבר אין.

טבע
אחרי אורו של נר,
אור ראשון מבליח.

ייסורים
מה עשה הד"ר הזקן
בקרון הבקר
בנסיעה לטרבלינקה בתאריך זה
במשך כמה שעות של דהירה מדממת
דרך נהר מלוכלך של זמן

מצב
ריח קפה מהביל
הנמהל באדיו ונצמד,

וידוי
ידעתי,
אכן ידעתי,
כי בו יבוא הרגע:
בו אפוש מקרב על החיים אי שם.

הרהור
יונת דואר מדהימה ביופייה
על אדן חלוני התיישבה

הגות
יוצא מתוך השלד עוזב את הגוף
עם אד מפי או מעשב בור
עוזב את הכל.

הרהור
יורדי הים אינם יודעים יבשת
אל החוף מביטים בגעגוע

זכרונות
בכיס מרה אבן בזלת
בכליות אבן גיר

נוסטלגיה
בתוך ואדי עם תן מיילל,
אבני גיר סביב ובזלת,
שבילים לבנים למטייל,
זקנה על מפתן שאוכלת.

זכרונות
נדמה לי שהיה זה אתמול
או שלשום באם אינני טועה

כל אשר אדע שהיה זה יום שט
בים של ימים, בתוך הנצח.

הרהור
יצר:
על היצר איך ונצר
כאשר יוביל בהסתר,
לו בהבזק של המח

מצב
הוי יש בי מטען של רע ושל טוב,
של יפה מכוער עד אין סוף.
הרוצה החוצה בשיר לפרוץ,
לא עוזר עד כמה שאחפוץ.

חשכת הליל המאיים בשחור יעטוף,
עד אשר רוח קלילה בעב תשוב לנזוף.

הומור
צפיתי בה מהצד,
עת מודדת את מחלצותיה ללא הפסק...

וידוי
חוצים רחוב
חושבים אישה

הרהור
כה בהיר הלילה
כשוחה על כוכבים

ביקורת
כבשובך נדור
ללא אש וגפרור

תחושתי
כדאי, כדאי לחיות!
אז נדף ממך אביב של ריחות,
לכן שוב לך בושם קניתי,
טיפה שפשפתי בידי, את ריחו אביתי.

אמונה
בדברי חוכמה של אימי ז"ל,
אפתח זה השיר, באם שיר הוא בכלל?

אהבה
כמעיין נובע ביום שרבי
להלך הקורס תחתיו

תחושתי
שוב אתחיל מחדש
בגעגוע אשר נצחי וחולש

הרהור
כקוני בהרמוניה
בין כוחות רדיאליים וליטראליים
נעים החיים בדהירה משתנית,
עת העת החולף בין נכון ובנלי

הרהור
שרקה הרוח, ציפור תצייץ,
המיית הים, בדידות העץ,
בכי הדשא, תן שורץ,
מכל החי קול פורץ.

אהבה
מכוס אחת שתינו מים,
שבידי כולה הייתה

אכזבה
כי אנחנו כאן:
יכולים בין גוי בתבל אחר עושר,
כי שילמנו בדם:
על מצחכם בין הזר אות העושק.

אכזבה
על כל מחוסרי הבית לבי אינו מצר,
הן לא אני הוא, זה מישהו אחר.
מה אכפת שיש ילדה, ללא מזון ולו פרוסה,
הן לא שלי הבת.

הרהור
יתכן, שהיכן שהוא יש ארצות נפלאות
ולילות עם יותר כוכבים

אהבה
ריח הלימון מגרה נחיריים
כמתחרה בזית, תפוז ואפרסק,
כזה פרדס ארצי ייתכן כפליים
שמימי ריחו כיין וללא הפסק.

הרהור
כל עונה בגווניה על גופינו שולטת
על הלך מחשבות תנווט

אהבה
לצלך סובבים חיי
עוגבים אחר צלילי קולך

אהבה
כלילך בלב פורח
בין ערפילי מחשבותיי

סוריאליזם
עט לא יוצא את ביתי
פרט לשם מחייתי,

אמונה
בתוך נשמתי זימרתי
לבבי יצא במחול,

תחושתי
כל האהבות על כוכבינו-
על זרמי אור בלתי נראים ישוטו,
כעננים שמעל ראשינו:

אמונה
בדרכים מפותלות לנוע
לעתים לקטוף קצה ענן

הרהור
כפסע בין החי ובין המת
יתכן שאפילו פחות,

הרהור
במשך חייו של האדם ישנם ימים החולפים כה מהר,
שאינו מסוגל לזכור אותם.

אכזבה
היא חשבה שהיא יודעת,
חשבה עצמה לחכמה.
היא אף פעם לא תדע,
את האמת ושהיה.

יחסים
ללא סיבה מובנת
אותה ניתן לכוון

כעס
בשדות, בשבילים, גבעות
הרים: ראיתי דמעות.
הרבה דמעות -
הנספגות והמתבוססות בתוך
זוהמת הדורכים עליהן.

ארוטי
בביאתך תוכך בדמך נמהל,
לחוש בכל תחושה שחשת בגוף.

אהבה
לו הייתי שיח רענן
של שושנים הכי אדומות

הגות
נע בין רוחות
כי רוח אנכי

אכזבה
כשזיף דאז שדיה:
כיום פטמותיה כאלה,
באמה וחצי ללפות מותניה,

תחושתי
אינני כותב ובוחר בכמות -
אף על פי שהדרך לי אצה,

הומור
בזוית פנה של החדר,
מקק חי, עולז, משתעשע
במשושיו הוא עולה על התדר
בכל להבין, במשתמע.

גורל
לא אוכל שמנת חיי שם לא היו
נס אני לוגם בריח של חלב

סונטה
הו כן! עולפה נפשי בין חמוקייך-
ושם תשכון לעד יקירתי.
לאן שרק גופי ינדוד במשך כל חייך-
הן בך, רק בך: אמצא את תשוקתי.

מקבר
מי יאמר מילה
כאשר נגמרת

גורל
לא מביט לאחור
הן לשם לא אחזור

אהבה
לא מפרחי הגן אביא לך
לא פרחים משדות בית לחם

עצב
ציוצו... כן ציוצו של אדום החזה,
מילא את חלל החדר.
חודר מהחוץ הזועם ורועש,
כמנסה להפיח חיים בתוכו,

גורל
שואת אל דום
כעיר סדום

עצב
אביב היופי טרם באתי מת,
הייתכן אשמע עצמי אומר;

הרהור
איך נוגעים בחיים אם בכלל
בנגיעה נשיקה או ליטוף
במבט בניחוח ושמיעה
עם תחושות רגש סיגוף?

הרהור
בין לבין דמיון יצחק
על מוחשי עד להחריד

תחושתי
אחר צורה נפשו תוהה
זיק מעלה לדמיון,
תר ברוגע יד תחליק
מסית לצד מכל עבר.

לו ידעתי שמחר לא אקום
שהיום הוא יומי האחרון
תחשבו מה הייתי עושה
הנכנס למשבר דיכאון?

אהבה
לו יכלתי במחשבתי
להעבירך על הדעת,

שואה
שם בתופת אותה יצר האדם לבדו,
משום ששנאה בערה בלבו,
עם שלם אמור היה להיות משמד

אהבה
להתעורר עם בוקר, אל יום חדש מפציע
להביט בשחר כעל נבט קט

הרהור
פואטים בוחרים את עצמם לכשצעירים,
אבל מה להתחיל עם הצעירים שם

גורל
חותכים אוויר לוכדים ברק ומזקקים בריאותנו
אוספים אבק שכבות, שכבות מהשנים

עצב
היא כה אהבה את הטנגו, עם הטנגו חשה שחיה,
הוא ניגש בצעד קליל: שמי מוות ואת היא איה?

אהבה
רגלי אילה וגופך החטוב,
לכל שהיה ושוב לא ישוב.

תחושתי
באם תאמרו האהבה מחולקת -
כי שוכנת היא בזוג לבב

אמונה
בתוך אי אמונה, אמונה שזורה
כענן לשמיים המעניק תפאורה

הרהור
היכן נמצא את השלווה,
היכן הנשמה?
על מנת להשביע את הלא שבע-
רצונה!

תחושתי
יפרוץ הים והמיתו תרעיד הלבבות-
תחלחל שירת-יה וראה איננה רז.

עצב
היכן שגלים נושקים לרקיע
עם רוח קלה מלחשת,
בהם אין איש וקולו ישמיע
המיית הדממה בם חורשת.

הרהור
את אלה שפגש על הדרך
שאל על הדרך

אהבה
אני הולך לקראתך. אל הירוק.
אל השלגים שלך. לקראת הרוח.

אכזבה
הלא תרנין עגתי לבבך?
דיבוביי במאום לא יואילו?
כי אביט נכוחה בלכתך -
עור נחש מעלייך לא ישילו?

אהבה
לרחף על ענן בשניים
בין עצים הפורשים כנף,

אהבה
לרקוד את היופי
לרקוד את החן
את ריקוד אהבה
נרקוד גם כן.

ארוטי
לשון לוחשת אהבה
על עור תחלוף, תרטיט חלום

חלום
אלפי שנים אני קיים
מתיישב נופל וקם,
בכל תבל אני שזור

עצב
האמנתי תמיד באורות וכוחם
השולטים על כל מצמוץ,

ביקורת
מבכים ומאשימים את השעה,
אשר בה הכל החל

הרהור
בלבי פנימה
רקוע מגנו

אהבה
מדי יום אחרוש אדמתי
את חלקת הוורדים והלוטוס,
מטפחת אותה נשמתי

הרהור
מה היא מולדת
מולדת זו ארץ ילדות

יחסים
מהו שקישר בינינו פרט לדמנו,
מהו שהענקת לי פרט לחיים?
בגיל מאה פרסת כנף באנחה קלה,
עם חיוך על פניך כאילו כלום לא קרה.

הרהור
קמעה לפוש ביקשתי
על אם הדרך בצהרי היום

גורל
מה נדרש מאתנו,
אור לגויים המכים בנו?
מה נדרש מאתנו,
האחים זה לזה כולנו?

אכזבה
אני חולף ברחובותיה של העיר
וזו אינה העיר שהכרתי,
כאישה בוגדנית בי תביט

אכזבה
יד אוחזת יד,
שתיקה רועמת,
יושבים בדד,
מוזיקה צורמת.

סוריאליזם
תתיישב עם ספרי בפינה חמה וכורסה רכה,
פתח את הספר העצוב-

הרהור
מול החיים חידדתי חושים
עם חזה חשוף לקראתם

מצב
להתרגל- מילה איומה,
מורגל- זה אני.

ארוטי
הן לא גסות רוחי אותך תרתיח:
כי על הכל לבך הרם ייסלח.

זכרונות
האם תעתר לי הגבירה
או שמא תערסל רגליה

אהבה
מחשבותיי אלייך תגענה
בנשמתך בחוזקה יגעו,
בהלמות לבך הן תשמענה

הרהור
מי יאמר מילים
אשר אותן אכיר?
לכשירעם דיבור
יחוש עצמו גמור?

מצב
אנו שנינו כהים וקשים,
עמוק, עמוק בתוכנו,
בגין זה אוהב אותך יותר,
מאשר את השמים.

הרהור
כרב שאיבד את אמונתו
החוזר על תפילות

תחושתי
ישנן מילים אותן אין אומרים,
מילים אותן רק מרגישים,

זכרונות
בחצות הליל
ברחובה הראשי של העיר,
חותך את דרכי

הרהור
אני נח בתחושה מעורבת,
בהביטי סביב על כל מעשה ידיי
כמו הבורא כאשר הביט על מעשיו:

כמיהה
מעלי נשרו עלי:
עלי תקווה.

הרהור
חשש נוגס בשלווה מדומה
בעין בוהה אל הזמן הפוסע

מצב
האני או האני שבי
רצונותי או תחושותי,
הנגיעה בדבר רצוי
או המשוש בזה המצוי?

הרהור
מה רואה כשמביט באבני שיש אלו?
מצבות, מצבות אין ספור -
כתובות חצובות באבן:
שמות, תאריכים, מעשים,

סוריאליזם
קטפה בחורש ירוקת האבלות
לא מחייבת מציאות רק פשטות

הרהור
מעפר באת ואל עפר תשוב!
צלצל המשפט באוזניי

כעס
גזע עץ דמעות מזיל
שנה עשרים ושתיים,

גורל
לא שירה ולא פרוזה
רק חלקה בה צמחיה

אהבה
מתוך מגזרת של חיי
נשרו שנים אותן עברתי

זכרונות
כמה רווח ללבי עת ראיתיך
בשמחת החיים קרנו פנייך,

תחושתי
מתקלף מעורי כיוצא לחופשי
במחשבה בי נוגע

כאב
נגן כינורי את בכי העם
על עוולות, גזרות ושחיתות

הרהור
נהר שלהבת לקיום
המהול בדם ענב

גיהנום
היא שרדה!
היא שרדה את זוועות הטרוף...

הרהור
נינוח באחו בגו פרקדן
לנשום רגע פורש כנף

גורל
להוון את שנותיי בקשתי
חייך המלאך אל פניי

הרהור
לבהות בחלל
אל מעבר לעת הקיים,

הרהור
רב היופי בגוף האישה
רק בים זאת ניתן לראות

הומור
העניות פושטות היד, הרעבות בלי צלם,
הפרוצות שבנפרד ולא הולכות בתלם.
הפקידות, המזכירות, העוזרות למיניהן,
העצמאיות, העשירות כולן, כולן גם כן.

אמונה
יישאו הכד במלוא כבוד
יפארו במעלליו

מצב
הו נשמתי - ברצינות:
הפסיקי להיות פנסיונרית

שיר ילדים
שט ירח אלי עד
איך זה שעוד לא מעד,
אחר כל יום עם סיבובו
ישנה את פרצופו.

ייסורים
כציץ אחר היורה שצמא,
הנאות העולם תבקש.

סונטה
מראה מעוקמת ומעוותת:
אף ותלוטש מיליארד הפעם,
לעולם אמת בה לא תראה-
מוטב ויפרקה הרעם.

הומור
מאין עונים עד הלום הגעתי,
אל ארץ נפלאה בה הכל דובר.

מצב
עת חמישים החורפים יצורו על פניך,
כל קמט יסמן עוד חורף שחלף.

סונטה
לו לחופש מוחלט משחררת גופך,
לדמיון הפרוע משחררת פורקן:
עת גופי הלוהט בעדנה נושק צווארך,
היית וידעת עולמות ודרכן.

אמונה
עת נשבעתי אמונים למדינה,
לדגל לי אחר קראה לנס.

כאב
דרך אבן בזלת
מבהיקה מחמה
מסנוורת עיניי
בהמולת הדממה

בדידות
ספטמבר - אוקטובר, סתיו, שלכת:
אי נוחות, חוסר שלווה, לא לשבת לא ללכת.

מצב
לא עושר לי אבקש
נתת את כל שיש,

עצב
עתים לאים, גואים תוחלת
פוסעים אל עבר לא נודע

זכרונות
בתנוחה לא תנוחה
כבובה מעוותת:

טבע
קרן אור תפלח עלטה
כנושאת סימני חיים משמיים,

הרהור
חושבים עם הגיל בא פנאי,
וזמן חופשי למכביר,
רבותיי: הלוואי, הלוואי, הלוואי -

געגוע
יושבת על הבר בסאן פרנציסקו
שטופה על לשד עצמותיי מהמבול

תחושתי
בכליותייך אמת נוצרת
כשערי מנזר לבך,
בכל גופך הרי חוברת
אל האחד: אהבתך.

הגות
על עלה פראי של יין ענבים
קשה למקם בו את ירושלים

הרהור
להזיע לסרוק את המוח
עם מעט שלווה ורוגע

עם בוא אביב חיים יופיעו
עת פרחים יתנו ריחם

הומור
היא נגעה בי, את שערי היא פיזרה,
חידודים, חידודים את עורי עשתה.

הרהור
אורז הליל מיטלטליו
עוד קט חמה תפציע

הלל
חושי קלטו יסמין
מגופה הצחור

הרהור
ישנם אומרים קשה כגרניט
אחרים: לב רך, חמאה,
יטול חיים בעת, כפית

שכול
ורודות התחתיות שלי
פרחוניות התחתיות בם שתו,

געגוע
היא הראשונה אשר הראתה לי את הירח
ואת השלג הראשון על הצמרות
אף את הגשם הראשון.

ארוטי
עת תשוקה לקראת יופי גוהרת
וביופי אינה חסרה

אהבה
בדאייה
חולם ארץ,

תחושתי
פחדתי כי יכהו עיניי:
ולא אוכל לקרוא.

עצב
פחדתי כי יכהו עיניי:
ולא אוכל לקרוא.
אאבד זיכרון:

ארוטי
הבוקר מאיר וקולם של יונים,
העושים אהבה במרפסת,
אותי מעירים ומוצא את עצמי,
איך ידי את שדייך תופשת.

וידוי
פרט למחשבות אביב
בוגדניות בלי תנאי.

אמונה
כשם שהמסה לעולם נשארת,
והאנרגיה אינה נגמרת,
תדיר מאחד לשני עוברת,

הרהור
באים והולכים
ביעף על אצבעות
מברישים מנגבים

הרהור
בן-כנף חלף מעל במעופו,
חופש אין-קץ כמסמל,
בצילו של עץ לפוש נשכבתי -
להמתין לראותו בשובו.

מצב
צניעות זה לא טבע,
גם לא בגנים:

שכול
בגדי החג כנשרו מעליי
ונפש דואבת במערומיה

גורל
ישנם כאלה שבראשם
מגדלים גינות

גורל
קו לבן חוצה מסלול אפור,
לחיים מרוץ יחל

מצב
אני נושם את הרוח
אשר הביאה רוחות

כאב
אני נחרד מקונצרטינות
החותמות אזור מוגדר,

הרהור
שלוש נשים וגבר אחד
משחקים קלפים על החוף

תחושתי
הבחנתי בקריצה
בהיותי בקצה הגלקסיה

הרהור
להקשיב לכל מילה
דרך, דרך מפרגנת

גורל
ראש בראש ננגחנו
עד אבדה הכרתי

הרהור
מות כל האתמולים
של העבר
החיים בתוכי
כל עוד לא נגמר,

תחושתי
צבעי הארגמן עוטפים האופק
שמשה בם מתערטלת נבוכה,

מקום
זהו רגע ללא שם:
התאדו הדלתות וכבו,

הרהור
המתים מזכירים לעצמם
את האדישות שלנו

מצב
אני רוזלין בת 26
אי פעם נגעתי באהבה

תחושתי
רוח כתיבה על עטי נחה
ידי קלה כנוצה,

הרהור
כעננים שנים שלוות
פורסות כנף מעל ראשינו,
רוחות הנצח דוהרות

ביקורת
בין גיבובי מילים מתרסקות
בעלטת ימים זוחלים,

ביקורת
רוח שקט סיירת שקד
טוהר הנשק

הרהור
רוכבים עד קצה האופק
בעקבות השווא

אהבה
אני רוכש לה את כל שניתן
עם כבוד אשר לו ראויה,
מהרגע בו עובר על מפתן

ביקורת
רחוב צר כלבים לרוב
פה ושם יד מנוילנת,

גורל
בשחייה לקראתי והס רועש
אנחת עצים בסיבוב מערבל

יחסים
נסתר מעין הפרקט בפרוזדור
בו לבבות חגים לקראת מנוחה,

אני אוהב את צלך החולף לפניי,
השראה לי תביא ותחזק עצמותיי!

אהבה
רק בארץ הזו השמים
בכחול ולובן בתוך,
כאור המוחזר ממים
המכאיב לעין ברוך.

אמונה
רק זה האיש אשר אינו כותב כליל
וזה האיש שלא ניסה כוחו,
הוא זה שלא ידע את שהחסיר-

הגות
מלמעלה הכול נראה אחרת,
מלמעלה ממעוף הציפור,
או טיסה במטוס אל החופש, הדרור.

הרהור
שאול!
כל הנכסים בהשאלה

הרהור
שאלתי לי זמן לכתיבה
וכמו את חיי ששאלתי
שאלתי לי זמן לצייר
וכמו את עצמי לו השאלתי.

יחסים
הטל צלך ושלוט באור
ובל תשכח את האפל

עצב
בכל מקום בשבר נתקל
בכל עת יכאב ויתסכל,

הרהור
שבר ענן,
גשם,
חדר מואר,
נעים.

הרהור
על שומר מסך שומר
של חיי המוקרנים

אכזבה
ריח מושחת
זועק להנאה אישית

ארספואטיקה
שוחחנו על שירה מאותרת בסרטים,
בין פינותיו המוזהבות של שולחן בסלון.

ייסורים
אחד ממאה עניין עוד מוצא
ביום החולף לאיטו מול עיניו

מצב
אלו לא אותיות אף לא מילים
זהו גוון נוטף המשחיר דף לבן,
בגודל כנימה לעתים כפילים
חלקן אנכית רגועות בפרקדן.

הרהור
קורא אני שירה הכתובה על ישראל,
על ידי משוררים מארצות שסביבנו:

ייסורים
כקרדום הננעץ בגבי
עת גו מתקמר בבעתה

כעס
הועמד ליד בור מול עצים מלבינים
ונשמע הטרטור כבתוך מחזה.

הרהור
אבן על אבן נערמה
בלהיטות נבנתה

הרהור
הביטו איך שוב איתנה,
איך נראית במיטבה
במאה שלנו השנאה.

הרהור
שגב בילדות
על פניה הילה

הומור
בואי נתנה אהבה
ולו לשעה קלה!

תחושתי
לחדור בין כל צבעי הקשת
להפנימן לאורך זמן

כמיהה
כה רבות שזקוקות לשקט, לשקט רב,
עד כי שמיים תפילה משלחים,

הומור
שקל אחד באמתחתי ולו "קיש- קיש- קריא" וצליל,
באם שמח או עצוב, בזה מצב משפיל?
יש כאלה שגם זה יעשה אותם לגביר,

הרהור
תחילה ישמעו כה נעימים
כניחוח של שושנה פורחת

עצב
בטרם האור הפציע על גבעה חשופה הסתערנו,
בקליעים נותבים כולנו, כמעט כבאור יום הוארנו.

זכרונות
לחובש לי נאמר לעזור
ידעו את עמידתי בפני המוות האפור.

הרהור
קטנו פסגות לתהומות מלהושיע
ותהומות גבהו מעבר להן:

הרהור
תהיות ממשיות וכה נוגעות
וירטואלי הופכות למציאות

אהבה
הן רבות אשר עברתי, אך ברגש לא זכרתי.
לזכותך את זאת אומר, לא החסרת לי שום דבר.
אהבה אשר ידעתי, בדמותך אותה מצאתי,
ולעד אותך אזכור, ששחררת אותה לדרור.

הרהור
אז מה? אני תם!
אני שם!
אתם לא תוכלו להגיע,
עד שם...

ארוטי
ספה, שולחן, תמונות, וילון מוסת לצד;
מאחוריו כמסתתרת היא עמדה בדד.

כעס
יושב על אבן גו שחוח
שיער מפוזר לוטף הרוח

יחסים
יחולק נטל מרירות
ואוסיף מצופי הגודש,
ללא מחשבה ושנינות
כי אסיק גופך באש.

הרהור
תקראו את שירתי!
ולכם אני מבטיח,


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
"אי פעם אחר שנים,
ההיסטוריה תודה בצדקתנו!"

געגוע
התעקש הגעגוע בתוכי,
התעקש צערי הפראי,
שחייב אני לראותך!
מוכרח רגע איתך.

הרהור
את, הוא, אתם ואני
מעשרים מיליון נבחרנו

זכרונות
ישבתי עם פולה ושוחחנו:
על רוסיה ופולין שלפני,
כד עם מים ושתי כוסות
מקריסטל, כנראה שאחרי.

זכרונות
נשקתי את שפתייך,
נשקתי אותן בחשכה,
בשחור האופל של בוחן- אהבה לילית...
נשקתי את פיך וחשתי:

חוסר אונים
מבטי התמקד בנקודה על הקיר,
כמו מהופנט נותרתי,
למצמץ בעיני לא יכלתי
למרות שעל כך לא ויתרתי.

זכרונות
איני זוכר את כל אשר חלף
אל מול עיניי במשך היותי,


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה

שירה מאויירת
אל היצירה
ציור שמן על בד ריאליסטי
גודל 70 50x


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
פיסול
אל היצירה

גילוף בעץ
אל היצירה

פיסול
אל היצירה

גילוף בעץ
אל היצירה

גילוף בעץ
אל היצירה

פיסול
אל היצירה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צילום מוצר
אל היצירה

צילום מוצר
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על קאנווס
אל היצירה
ציור שמן על בד, סיגנון אימפרסיוניסטי
ביצוע: במכחולים וסכיני ציור

אהבה
אל היצירה
ציור שמן על בד / סיגנון אימפרסיוניסטי

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
שמן על בד

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן
אל היצירה
ציור שמן על בד / מכחולים

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
ציור באקריליק
סיגנות אימפרסיוניסטי

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
ציור שמן על בד / סיגנון אימפרסיוניסטי
ביצוע: מברשות וסכיני ציור

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה
ציור שמן על בד/ טכניקה במכחולים וסכיני ציור

אקספרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

דאדא
אל היצירה
בהלך פגשתי על אם הדרך
והוא נושא על כתפיו פטריה ענקית

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
שמן על בד

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן
אל היצירה
שמן ביצוע על ידי סכיני ציור
מיסגור ממוחשב: חיים פינקסון

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן ואקריליק על קאנווס
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

נטורליזם
אל היצירה
ציור שמן על בד / סיגנון ראליסטי
ביצוע על ידי מכחולים

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
ציור שמן על בד/ סיגנון אימפרסיוניסטי
ביצוע על ידי סכיני ציור בלבד

אימפרסיוניזם
אל היצירה

טכניקה מעורבת
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
ציור בשמן על בד/ סיגנון אימפרסיוני
ביצוע עי ידי סכינים בלבד

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
שמן על בד על ידי סכיני ציור

אימפרסיוניזם
אל היצירה

נוף
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
אימפרסיוניזם

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אל היצירה

נטורליזם
אל היצירה
ציור שמן ריאליסטי

אימפרסיוניזם
אל היצירה

מודרניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

נוף
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

טכניקה מעורבת
אל היצירה

נוף
אל היצירה

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

נוף
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

שמן
אל היצירה
אימפרסיוניזם

שמן על בד
אל היצירה

שמן
אל היצירה
שמן על בד

דיו שחור
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה
ציור שמן על בד

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה
פורטרט / שמן על בד סיגנון מעורב ראלי ואימפרסיוני

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה
50X70
שמן על בד

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

נוף
אל היצירה

נטורליזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אל היצירה

אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

על בד
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

שמן
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה

אימפרסיוניזם
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה
למנהל האתר, לעורכים, ליוצרים

ולאורחים היקרים.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אתני

איך מדי יום נשיקות תרעיפי
בחיבוקי אהבה של מלאך,
את ריח גופי אל תוכך תסניפי
ואני כעץ שיבש לא שרך

ג'אז

זעקות התשוקה אותן אחנוק,
כאשר את גופך האציל אחבוק.

אתני


אחר


אחר


אחר

עם חיי אלייך חברתי,
אשר היה אי שם הותרתי:

אחר

לא מביט לאחור
הן לשם לא אחזור,

אחר


אחר


בלוז

יושבת על הבר בסאן פרנציסקו
שטופה על לשד עצמותיי מהמבול,
כוסית של רעל בידי לקצב דיסקו
בלב תהיות על שחציתי את הגבול

בלדה



לרשימת יצירות הסרט החדשות
מיוזיק וידאו
בתודה עמוקה לעודד זמיר וחיים פינקסון:
על הלחנה ביצוע ולחיים על הקליפ.




ספרי הכיס גדלו

בזמן האחרון
או שאני צריך
לעבור לניקוי
יבש?


תרומה לבמה





יוצר מס' 58363. בבמה מאז 4/1/06 12:13

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחיים נוי
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה