הבוקר מאיר וקולות של יונים,
העושים אהבה במרפסת,
אותי מעירים ומוצא את עצמי,
איך ידי את שדייך:
תופשת.
טפטופו של גשם המרעיד זגוגיות,
על סימפוניית חיים מנצח,
ראשי בין שדייך ושתי אהבות,
בנועם, שלווה, מתרפקות:
אני לא שוכח.
היונים כבר עפו, הגשם פסק,
בנבכי העבר הרגע עולז,
יושב כותב לבי כנסדק,
באם אזכיר תחשבי:
מפנטז...
5.10.98
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.