[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








דנה קמה

אל היוצרים המוערכים על ידי דנה קמה
עמוד זה ממשיך להתקיים למען הסיכוי הדל שיוצרת זאת
תראה אור גדול יותר מההוא שבקצה המנהרה, ואנשים
יוכלו לחזור לפה רק כדי לראות את החרא שהיא יצרה
פעם.

- - -

לחץ כאן:

"הוא רק שכח להדליק לי את השמש. שתהיה לי סיבה לצאת
שוב החוצה ולחייך.."
טל קרקשון -
http://stage.co.il/Authors/TalKarkashon

"אבא, למה אתה מניאק?.." "..לא יודע, נראה לי
שנולדתי ככה."
אדם מעוז - http://stage.co.il/Authors/AdamMaoz

"ואז מחצת אותו.. הדם השפריץ לכל עבר.."
ה. בריק - http://stage.co.il/Authors/H.brik

"ואת, לא מיוחדת. כמו הטיפות של הגשם, את באה
והולכת..."
תמר הלוי -  http://stage.co.il/Authors/TamarHalevy




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
הייתי הבנאדם הכמעט-מאושר ביותר ביקום.
אבל רק כמעט.

אם היו אומרים לי לכתוב סיפור בשישים שניות, לא הייתי עושה את
זה.
הרי בעצם, כל שניה שעוברת שווה למס' הקלדות מועט. כמה אותיות
כבר יכלתי להכניס בשישים שניות? וכמה מהן היו באמת יוצרות
מילים ומשפטים משמעותיים?

התבגרות
אף אחד לא יודע, אף אחד לא שמע על אותם ימים. אותם ימים שהם
זכרו. אותם ימים שכל כך רצו לשכוח.

הוא התקדם אחריי, לחש לי - "לאב, אני אוהב אותך. לעולם אל
תשכחי.
ועוד יבוא יום בו נבנה לנו אי בודד משלנו."
לחשתי לו "אני תמיד אוהב אותך."
ולפני שהסתובבתי והלכתי, פעם נוספת, הבטתי בעיניו העמוקות.

געגוע
טיפות גדולות התחילו לפול, כבדות ומאיימות. כאילו יכסו
וימשיכו, את כל הסביבה. כאילו יקפיאו ויציפו את כולי. והרעם,
והברק. הופיעו יש מאין. מאיימים לסחוב אותי לתוכם כאילו תוך
רגע, יחשפו שיניים ויטרפוני. והסופה, הו הסופה. כסערת רגשות.

הוא מתקרב, לאט לאט, ואת, את מביטה לו בדיוק בעיניים.הוא כבר
ממש קרוב אלייך, את מסוגלת להרגיש את נשימתו הכבדה, אפו כמעט
נוגע בשלך, את יודעת מה הוא רוצה... וכל מה שאת חושבת עליו זה
כמה טוב שבחרת לשבת הפעם בשולחן שבפינה.

"...צעקה אליו:"מה אתה עושה כאן?:"למה אתה פה?" נרעד מעט. אולי
מהקור, חשבה לעצמה. "תענה לי!!" לאט, הרים מבטו."חיכיתי לך"
אמר לה. "חיכיתי שתבואי. שתהיי איתי." לא הבינה. "מי אתה?".
התעלם. "את. את קראת לי". ולא הוסיף."

במעבר חד עברו להתדיין על אבטלה.
מצב המשק כבר מזמן לא בשחקים.
עוד מעט, אמרו, עגבניות יתחילו לעלות כמו טלוויזיית פלזמה
ממוצעת.
ואני חשבתי שאולי בכל זאת עגבניות מרובעות יכלו להיות להיט.

רצפה מלאה זכוכיות. פחיות מעוכות ושאריות בקבוקים מסביב. הקהל
כבר מזמן על הרגליים, מביע התלהבות או סתם צורח כאילו אין מחר.
ורק אני, נודדת למקום אחר, לזכרונות של פעם.


לרשימת יצירות השירה החדשות
And yet there's something in me,
That's fucking missing you.

.

Still, I can not change your feeling.
And your battles are not mine.
If you choose to stay, you're winning.
But if you choose to leave - goodbye.

הרהור
אני כותבת רק כשרע לי
כשעננים כבדים מכסים את כל הנוף
אני כותבת לא כשבא לי
כי כשבא לי, אין לי מה לכתוב.

מצב
איננו יודע איך זה קרה
או מה אליה מרגיש
והיא עצמה, איננה מראה,
מבטה אליו כה אדיש.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני אעמוד על קצה החלון.
ארגיש את גופי מתכווץ מעט מן הרוח הפוגעת בגבי.
ואדע שכך צריך להיות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
and when the night ends...

כי אחרי הכל,
כל מה שאני צריכה עכשיו זה חיבוק.

תפסיקי להגיד שאת יודעת.




אל הארכיון האישי (9 יצירות מאורכבות)
אחרי שאת ####
לו וגם #### את
ה-#### שלו, קחי
מסטיק אורביט!
להקלה על ניחוח
הפה ועל
הנשימה!



תגובת מערכת:
סימני הצנזורה
הופיעו במקור.
אין צנזורה על
מילים כמו
'מוצצת',
'בולעת' או
'שפיך'.


תרומה לבמה





יוצר מס' 76202. בבמה מאז 24/6/07 16:18

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לדנה קמה
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה