|
 אריחים בפתח ביתי. ביצוע: מירי פאר, גיסתי האהובה. |
דפנה בר תור (גינוסר)
מעשה בפלוני שהיה נושא מרגליתו בכיסו ונתגלגלה לבור.
רכן וצימצם מבטו שתפגע בה קרן אור ותשיבנה. ראוהו שרוכן על
בור, נקבצו והקיפוהו כטבעת זו.
|
עכשיו תורם של נרקיסים
לרשת מלכויות עולם
|
Oh brown eyed curly burning witch,
Take me on a ride
To all those wonders scattered, which
From thine eyes cannot hide
|
משולל יהירות
מתערטל אל מצחו של ערב
|
אבא שלי המת
החי
דבר כבר איננו רוצה.
אבנים לבנות
גלעד לשנותיו
הוא זורע קצה עד קצה.
|
אובדי אדמה צעקנו
והיה מילמול היערות בערב
נזהר כנהר חד לרגלינו,
כשביל העצה הרעה
|
האף שלי קפוא.
להק בהונות מרקד על שלי.
|
איזה טעם יהיה לך
כשאגיע
איך אדע שנגעתי
עמוק
מבפנים
|
שתבוא בהם שירתי ותשתהה
תתבשם ברוקם, בהבל הפה.
בשירים שלי ינוגבו משוררים.
|
פיך דובדבן רך
אישונך דולפין אפור.
|
אולי קריסת הגוף
תקרום בי
הדים
|
בדבקות הוא משלחו מעליו -
לתור באצבעותיו
מנוחת עולמים.
|
במותו לא ציווה דבר
שהיה נופח נשמתו.
רק שדה חרציות היה בוער בלהט זר
|
עיניי קינים נטושים
כתונת אבק נטרפת
ברוח מזרחית
|
רהיטות לשון משחזת בחורים שלך
אותי כלבה נועצת בירכיך עקבים
|
אצבע בפה רטובה מנחמת
עיניים תלויות בוילון
|
בחדר ההמתנה של המחלקה
לאשפוז יום
קשישה על כיסא גלגלים
ולצדה פיליפינית.
|
והילדים מה
(רכים, עגלגלי פיות, קפלים, מכונפים
קמוטי כפות רגליים, אגרופים
רכים, יונקים, חפרפרות שדיים,
|
בימינו אלה, ימי זכוכית שבורה
היסוסי רוך ננעלים בטריקת מגירה
|
סחרחרת עלים על מדרכת,
משב בעורפו של שרב,
סימן, סימן ששלכת,
עונות מתרגשות
וגם סתיו.
|
ממעוף הציפור לא ניתן לזהות
כתם אי-נחת באגם שלי.
|
ממה מיה יונה! את
אצרח ואגנח
אני נוגע בך -
|
לא שביקשתי זה
ולא שחייבתי כך
וממילא מלל תמונה
בראש מהמגע זה
איך שלא נשכח
|
מעתירה
נעתרת
בלילות בהם אני מותרת.
|
טעם המילים בשפתיים של אברם
מלחלח את הלשון.
מחווה מקדמת מכווה,
|
לפעמים למרות הרטט
האוזן לא שומעת,
רק הרוח באה
|
באדיקות אני פורמת
צמת כוונות מהודקת שפג תקפה.
|
תחרת אור וקווי מתאר
לנפשי המבקשת
|
בהגיע זמנך
ללכת,
נדנדה נטושה תחרוק
על צירה
בטני תימלא שלכת.
|
הסלון בבית הוריי היה ספרותי.
ערבוביה מונחת, אי של נחת,
ספרותי.
כרכים שמוטי עפעף ומאירי עיניים,
מסך לנפש חפצה ותאבת איי-ביניים.
|
מטמינה מטבעות לשון שלך
בקופת חיסכון
|
ומעל הבמה ביכו משוררים
אהבות אבודות וגלות
וביקשתי לי אי בימים סוערים
ביקשתי דרכי מילוט.
|
שחלה וצלקת
נעטפת
אבק געגועים
|
לכל איש ריבונו של עולם,
מרמלדונו הדבשי,
|
הנני פרי.
אומר
הייתי אבקנים, צלקת, זרע
אומר
|
השמן האתרי שלו מסוכן, אומר חיים,
במינון לא נכון הוא עלול להרוג
טיפה אחת, כמו בקבוק טבסקו שלם.
|
רבים ידעו לומר
ואחדים אף הוסיפו.
|
אזי
אנחנו אירוע גאולוגי,
מכרה עתיר פוטנציאל מורפולוגי,
גופים בהתמרה.
|
אולי הייתה זו האנונה שקראה לה
או עץ הזית המסרב להיבהל
כך או כך חלפה לה
|
|
|
שלום, הגעתם
למזכירה
האלקטרונית של
מישהו. הקש אחת
אם ברצונך להקיש
אחת.
הקש שתים אם
ברצונך להקיש
שתיים.
הקש שלוש, אם
ברצונך להקיש
שלוש.
אם עוד לא הבנת
את הקטע, הקש
ארבע.
אם הבנת את
הקטע, אבל אתה
לוחץ מקשים
כפייתי, הקש
חמש.
אם הקשת חמש,
תקיש שש.
אם הקשת שש,
תפנה לעזרה
מקצועית, או
תקיש שבע.
-מצחיק, לא?
הליצן |
|
