בגלל התגובות על הסיפור "אהבה אמיתית" החלטתי לנסות לכתוב גם
את הצד של יניב בסיפור... זה לא היה קל לנסות לכתוב מהכיוון של
המין השני אבל ניסיתי... מקווה שתאהבו...
בכל אופן אני יותר רחמנית ומסנג'רת אז לא עשיתי אותו
מנייאק...
פליזזזז תגיבו!!!
שלכם,
עדן הל.

לחלק א' http://stage.co.il/Stories/217075


פתאום הכל נהיה חשוך.
האורות נכבו וכך גם המערכת כבתה וקולות המוזיקה, להן הקשיב
יניב עם החברה שלו, מיכל, נפסקו. הוא נבהל מעט מהחושך כי הוא
לא ראה כלום אך אחרי שגיא, אחיה של מיכל, צעק "זאת הפסקת חשמל"
מהחדר הסמוך הוא הבין ונרגע מעט. לאחר דקה ארוכה שבמהלכה יניב
ומיכל לא דיברו ולא עשו כלום יניב לחש את שמה באוזנה.
הוא חשב, אם כבר חושך אז בוא ננצל אותו. הוא לא אהב חושך
ובמיוחד לא חושך במקום שקט. והכי הרבה הוא שנא, ממש תיעב,
להיות לבד במקום חשוך ושקט. אז הוא רצה לדבר איתה או לפחות
להרגיש שהיא שם איתו. יניב אהב את מיכל, אפילו אהב מאוד,
לדעתו מיכל היתה אחת הבנות הכי יפות שהוא ראה מעולם והוא לא
ידע מה היא חושבת עליו, זה נורא סיקרן אותו. הוא לא היה בטוח
ברגשות שלה אליו והוא היה מתוסכל מכך פעמים רבות בהן חשב
עליה.
"מה?" מיכל שאלה אותו גם היא, בלחישה. בדיוק ברגע שיניב בא
לשאול אותה על מה היא חושבת מיכל אמרה שהיא הולכת להביא את
המנורת חירום כדי שיהיה אור ובדרך גם תבדוק מה עם אחיה והחברה
שלו. אוי נכון! גם החברה של גיא פה! יניב נזכר. יניב ידע שאם
גיא והחברה לבד בחדר וגיא עדיין לא הביא מנורת חירום למיכל
בעצמו זה אומר שהוא לא בדיוק יכול... יניב ידע שהם היו עסוקים
ושאם זה לא היה נכון אז גיא היה דואג למיכל ברגע שהחשמל הלך.
הוא רצה לעצור את מיכל מלעשות משהו שבסוף היא תצטער עליו. חוץ
מזה הוא לא רצה להשאר לבד בחושך... הוא העדיף להשאר בחושך עד
שיחזור החשמל מאשר שמיכל תשאיר אותו לבד בחושך. אפילו אם זה
יהיה רק לכמה דקות שבסופן היא תביא אור.
אז הוא צעק "לא! אל תלכי!" במהירות "אל תלכי. תשאירי חושך. אני
אוהב את זה ככה." הוא שיקר. "חוץ מזה אני לא רוצה להשאר בחושך
לבד." הוא אמר בהיסוס, הוא חשש שמיכל תצחק עליו אך זה לא קרה
ומיכל נשארה. יניב הרגיש יראת ניצחון בליבו. יניב הריח את
הניחוח הנעים הנוטף מעורה של מיכל הוא נשק לצווארה בעדינות,
הוא כל כך אהב אותה, הוא חש תשוקה בלתי פוסקת אליה אך היה
משתדל לרסן את עצמו משום שלא ידע מה מיכל מרגישה ופחד שהיא
תבהל ממנו. הוא היה נושק לה בעדינות לרוב אך לפעמים התשוקה
היתה מתחזקת והנשיקות הפכו לתקיפות יותר. למזלו, יניב הצליח
לשלוט בעצמו והוא חשב שהוא יצליח לעשות זאת עוד הרבה פעמים,
בנתיים הוא היה מאושר כמו שזה, פחות או יותר, חסרו לו כמה
דברים אך הוא היה צריך להסתפק במה שיש ולכן הוא השתדל לא ללחוץ
על מיכל בקשר ליחסים ולא לדבר איתה על מין בכלל.


הם התנשקו בעדינות ויניב התחיל להרגיש את התשוקה בוערת בתוכו
שוב. הוא כל כך חשק בה והחל ללטף את גופה, הוא הסתחרר מריח
עורה המשכר ומנשיקותיה האוהבות. הוא רכן מעליה והמשיך לנשק
אותה כשהוא לוחש "אני כל כך אוהב אותך" בכנות. הוא היה כל כך
בטוח במעשיו. הוא כל כך רצה את זה, כל כך רצה אותה. הוא פתח את
כפתורי חולצתה במיומנות, הוא כבר עשה זאת פעמים מעטות קודם לכן
אך לעולם לא עם מיכל. והתחיל לנשוק לגופה מתפלא מיופיה המהמם.
הוא נשק לצווארה, ירד לשדיה ולבטנה כשהוא לוחש לה שוב ושוב כמה
שהיא יפה וכמה הוא אוהב אותה. פתאום שמע אותה אומרת "די יניב,
אני לא רוצה" יניב נבהל, הוא היה כל כך בטוח ברגעים האלו שהיא
גם מרגישה כלפיו מה שהוא מרגיש כלפיה שהוא ענה "ברור שאת רוצה,
למה שלא תרצי?!", הוא היה כל כך בטוח שהוא לא הפסיק לנשוק לה
אך היא שוב לחשה, הפעם יותר בתקיפות "יניב די! אני לא רוצה!!!"
הוא נעצר. הוא היה מאוד מבולבל והביט בעינייה במבט קריר, הוא
התעצבן. "מה זאת אומרת לא? את לא אוהבת אותי?" זהו. הוא הצליח
לשאול אותה. הוא כבר היה בטוח שהוא יודע את התשובה לאחר הרגעים
האחרונים אך לא האמין בכך, או לפחות לא רצה להאמין בכך. "אני
לא מוכנה לזה עדיין. ברור שאני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך
יותר מאת עצמי, וזאת הבעיה. אני לא יכולה לעשות את זה עדיין."
יניב עצר בעצמו מלגעת בה שוב, למרות שהיה כמהה לגופה, הוא
התיישב על המיטה לצידה ואמר "אין דבר כזה לא מוכנה. יש לא
רוצה." הוא אף פעם לא הבין מה זאת אומרת לא מוכנה. כל אחד מוכן
לזה! למה צריך להיות מוכן בכלל?! הוא הסיק מהדברים שמיכל לא
רוצה אותו, היא עדיין לא חושבת על דברים כאלו והיא פשוט לא
מעוניינת בו. שאר הדברים שמיכל אמרה, הדברים היותר חשובים, כמו
למשל אני אוהבת אותך יותר מאת עצמי לא נקלטו בראשו. הוא היה
עסוק מדי בשאר הדברים שהיא אמרה. "לא נכון! אני לא מרגישה שזה
נכון לעשות את זה עכשיו. אנחנו נצטער על זה אחר כך. חוץ מזה
לאן אתה ממהר?! יש לנו את כל הזמן שבעולם. למה אתה כל כך
לחוץ?" יניב לא הבין אותה. הוא לא האמין שהיא אמרה שיש להם את
כל הזמן שבעולם. הוא ידע שהיא תעזוב אותו ובקרוב. והוא לא רצה
שהיא תעשה זאת. "ואני מרגיש שאנחנו כן צריכים לעשות את זה
עכשיו. אני לא לחוץ אני פשוט כל כך אוהב אותך ואני רוצה להראות
לך את זה בכל דרך אפשרית." הוא ניסה להסביר לה את מה שהוא
חושב, 'ואני רוצה שאת תראי לי' הוא חשב... "אני לא צריכה שתראה
לי את זה אני יודעת את זה וגם אני מרגישה ככה כלפיך. אבל
אני... אני פשוט לא מוכנה" אווויייי עוד פעם עם הלא מוכנה שלה,
הן ממש מצאו דרך להתחמק מזה... הבנות... יניב כבר ממש התעצבן.
"מה זאת אומרת לא מוכנה?!?!? אין דבר כזה!!!" הוא לא צעק כי
הוא לא רצה שגיא ישמע אך הוא הרים את קולו מעט ודיבר בתקיפות.
"טוב אז אני לא רוצה! עכשיו אתה מרוצה?" יניב נבהל. הנה היא
אמרה את זה. עכשיו אני יודע. "כן. עכשיו אני יודע שאת לא אוהבת
אותי מספיק. עכשיו אני יודע שהאהבה שלי חזקה יותר ואני כבר לא
כל כך בטוח שאנחנו צריכים להיות ביחד." יניב באמת האמין במה
שהוא אמר. הוא אמר את הדברים האלו גם כי הוא חשב שהוא לא יוכל
להיות יותר ליד מיכל ולשלוט בעצמו. הוא גם קיווה שהיא תשנה את
דעתה אם יגיד זאת. הוא האמין שאם היא באמת אוהבת אותו היא תשכב
איתו, במיוחד אם היא תאמין שאם היא לא תשכב איתו הם יפרדו.
"מה? אתה תעזוב אותי רק בגלל שאני לא מוכנה לשכב איתך?" יניב
כבר הבין שזה אבוד. זה בידיים שלו. הוא היה פגוע הוא הרגיש
נבגד ורצה לפגוע בה בחזרה. "אני לא בטוח שאני יעזוב אותך אבל
אני לא בטוח שאני רוצה להשאר עם ילדה כמוך שלא יכולה להרגיש
אהבה אמיתית. אני יכול להיות עם מישהי שתאהב אותי באמת." הוא
ידע שהוא הצליח.