חלק א'
התרבות בכללותה פורשת כנפיה עלינו להסתיר מאור השמש
במקום להגן כאם על ילדיה מצטדקים ומוכיחים אותה
כאילו לא נוצרה בצלמנו בידיים עייפות מיובלות מלהחזיק ברסן
מצביעים בעדה ומיד כנגדה מכריזים שהיא ערומה
התרבות היא מלכה וכולנו ילדים נסיכים ויום אחד
'כ ל ז ה' יהיה שלנו הממלכה המשתרעת עד האופק הנצפה
ומקרטעת כל הדרך גלגלים חורקים והחישור עובר דרכם
מזין התנצחויות שהמפסיד אשם מחר הוא מנצח מאשים
מחרתיים מואשם בחתרנות ונס המרד הוא הראש הנערף
על הדמוקרטיה
הלאה דמוקרטיה
בור עמוק
תחתיה מסביבה
גופות כולם
של אזרחיה
מערימים קשיים תמורות וחידושים תימרות עשן וארובות
שואות מעקבים מדם העקובים בחצרות המורכבות תסבוכת
המוביל והמובל בטנגו התזמורת משנה מקצב לדיסקו האורות
מנצנצים לאפילפטים אין סיכוי לראות מבעד ההבהובים
אנחנו לא חולים נופלים ורועדים על הברכיים בתפילה
האלוהים בהפסקה תתוודה בפני הפסיכולוג בעיותייך נפתרו
תשלם ותתאשפז למנוחה אתה זקוק לזה לדעתך אתה שפוי
והדעה החשובה קובעת את החוק בכספים שנתרמו לבעל הדעה
קונה - נמכרת
שורד - נוצחת
חושב מדי
יותר לבנות
מגדל בבל
קומות קומות
מסר בבקבוק לפתוח מאיי שמפניה להפליג אל האינסוף
שם ימתינו אהובייך מסביבם האור בסוף המנהרה
זורח מעל שדות אליסיום סיפורים ואגדות עפר מעל
עפר מתחת לבתים וקבריהם הרוח עוד שורקת וחושפת
התרבות המתפוררת
חלק ב'
"היה חורף בבלוויל והיו שם חמש נפשות, שש,
אם נמנה את השלולית המכוסה שכבת כפור"
(דניאל פנק - "הפיה קרבין")
בצידי גופו זרמתי נהרות אני שוקק זרמים
ארכאיים דומה אנכרוניסטים כביצת דמים אלי עזור לי
הקיבה פרושה שטיח לרגליים הקרות משטח הקרח חלודה
אדמדמה קורוזיה בבטני החשופה קברי כשיליה שקופה
רחם לו היה לי לקושש זרעים למדורת הבלי
בלי מדרגות להובילני למרתף מעיים גיהנום הארוחות מעוכלות
הקיאו זכרונות שכחתי שקרה לי אסונות מגוונות וודאי ינקתי
מפטמת בקבוק בלויה צרחתי עד גרוני טבע ימת חלב
ודם שזבתי בשיפכי הנהרות אשר זרמתי, למה קמתי?
לא אבין, אדע אני אבוד לרצות למצוא את חבל הטבור
" "בואו אל הקצה" הוא אמר. "אנו מפחדים" הם אמרו.
"בואו אל הקצה" הוא אמר. הם באו, הוא דחף אותם
והם עפו " (גיום אפולינר)
בתהום העמוקה ביותר של הנפש ממתינים ילדי הרפש לתורם
לבקוע מביצת אימם עם הפרחים המתהלכים שם פרא
נובטים ומסתבכים אח באחיו ואחותם קשורה עליה עשב
ארץ חופשיה לה לפטם עצמה למוות בכבליה מחלידים האיסורים
גבעולים לוכדי הטרף הפיות השסועות מפי העוללים לראשונה
נשמעת אגדה תמימה מוסר-השכל שלה חידה גיבור שאנטי-
גיבורים לוטשים שפתיים לנגב בים היין לנקב חורים
עידן השקר הסימבולי אלטרואיזם מיניאטורי כה מכני והיסטרי
שיטתי ואיזוטרי עוד כהנה וכהנה המילים הארוכות
לדומם האיטיות ברוכה ממצמץ אלפי שנים שוב ממצמץ ואנו
מתחלפים
עצמאות תחת עצמה חותרת פטריוט לעץ חרות דמו נתרם
על כן הדובדבן בפריחתו חרצן נחוץ לו לקיים את משגלו
הקבוע באטום נחקק סודות וריקושטים להתיז מן המרכז
אל הנצח הבטוח לארוג עוד שטח שלבטח ייכחד מובן
בדרכנו מיוחדת התחלה בסוף נשזרת אם יוקדם המאוחר
להבין מיטת החולי ומיתת בריא יכולת להבחין בשטף המישני
בהיגיון לא ריטואלי תם השבט קם החסד התכחשות גם לעליון
ופרספקטיבה שספק היתה כמוה תתמקם עמוק במוח
בתהום העמוקה שם ממתינים הגוזלים לבקוע
"הוא היה מטורף לגמרי והוא ידע זאת,
אבל מאחר שהיה מטורף, לא הפריע לו הרעיון"
(רוברט ג'ורדן - "כס
האמרילין")
למד מילים ועוד
מילים שמסתתרות בתוך השרוולים ההם דקים כי ככה זה
בחורף, שהילדים הגניבו בת-צחוק מהדהדת לגנים
והפריחה המאוחרת חזרה בה והשחילה מחושים חלקיים
לתוך העלה, זה סתם כחול קפוא, זה שם הצבע הנבחר
כמו עם שקם על הצד הלא נכון ומפנה באת שלגים שאף פ'ם
לא יורדים, אלא אם חם מדי בתנורי האלוהים
מוגי-לב אגוצנטריים שנואי השאר כולם אותו דבר, ליבת הנשמות
מעבר למסה הקריטית - שתתפוצץ הכלבה - ואנחנו איתה.
ועוד מילים
שמרגש לשמוע כשאין אהבה לצידך שתחלוק בעול הרגש
המאיים להכריע (שיקיים כבר) ואין אהבה שתשמיע ברכות
בשובך לביתנו הדל, פרבולות היסטריות חורקות בשיניים
מזל שהאל.אס.די לא בשימוש על-ידי כי אחרת...אחרת...
מלחמה תירה בי
אכזבה תפגע בי
יהוה יכיר בי....ויאמר שאני לא קורא מחשבות כן כותב מחשבות
והוא לא רצה להצביע עלי כאשם כי ככה זה באלוהות -
עושים מה שרוצים והתפילות נרשמות אוטומטי ואם יש יותר מדי
בקשות שחוזרות ונשנות אז המחט קופצת למעלה למטה
מונה כמו של גייגר סולם כמו של ריכטר כולם מבינים
המצב השתבש
אם אתה לא הבנת
אתה הטיפש.
חלק ג'
אם פאניקה תזעק - ת צ ע ק
ופחד יגחך - י צ ע ק
ושם האלוהים - א ח ד
ושמש העמים - כ ב ת ה
וסדר הדברים - ר ג ע י
והרף-עין הוא - נ צ ח י
וכל האמונות - ת פ ל ו ת
וכל האמיתות - ש ג ו י ו ת
וזרם המילים - נ ח ל ש
ובסיס ההוויה - ר ע ו ע
ושער השפיות - פ ר ו ץ
אם פאניקה תזעק - ת ז כ ו ר
א ש כ ח
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.