|
הייתי בתו של הרבי
סמוקה ותמה בלי רבב
איזו מהומה אז חולל בי
מבט של אברך מאוהב
עמדנו כנועים מול אלוה
מתחת חופה והורים
ואז לא חשבנו לתמוה
עשינו כל מה שאומרים
חלפה התקופה.. ניתנו הדינים
ושבנו לכאן בשנית
עמדתי בתור אל המוות
עיני פעורות באימה
חסרת אמונה ודואבת
בנפש וגוף עירומה
נוקשות, אצבעותייך נחו
חולפות על דמעותיי במבוכה
וכל אשר עינייך סחו
מילים של אהבה והבטחה
חלפה התקופה.. ניתנו הדינים
ושבנו לכאן בשלישית
כעת - עת חיה והריני
יושבה מול חלון, צופיה
בתו של הרב כבר אינני
גם לא מול גרדום.. בוכייה
אלי מהיכן שוב תגיע?
כעלם כזה או/ אחר
ומה לי הפעם תציע?
ואיך הסיפור ייגמר?
ושוב תחלוף התקופה..
ושוב יינתנו הדינים
אני כבר מדי עייפה
מכל גלגולי השונים. |
|
|
ודינו, תבדוק אם
הם מלבינים
כספים מאחורי
הקלעים של הבמה
הזאתי.
קפיש?
המפיונר
הקומפולסיבי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.