[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביגיל נץ
/
וידויה של חוה

הייתי כבולה בגן עדן
סביבי מלאכים וחיות
אתה כבר נוצרת מקדם
ומה לי נותר להיות?
ימים שטיילתי בלי מעש
טובלת במלאי מנעמים
פתאום התנוסס עץ הדעת
עמוס במיני מטעמים
אתה בשלך התרפקת
נוגן ליוצר בראשית
אך אילו אלי התייחסת
הייתי שוקלת שנית
הו אז התרעם לו אלוה
כובש בסערה את שמיו
"מי זאת שהעזה לפשוע...
מדעת לתלוש פירותיו?"
מאז תתייסר ותביט בי
מטיל בי שלטון ואימה
אדם, אהובי, חביבי
אני חוותך התמה
ביקשתי לדעת לרגש
והוא שניטע בתוכי
הלם בנפשי הנרגשת
הטיל בי אותות לנצחים
כי לא הימים בגננו
שטופים בקלילות ומתום
הנם שיתנו בלבנו
ניצוץ חיוני וחלום
אמנם את הנצח קיצרתי
אך לא את שבא אחריו
אדם, מן הדעת מצאתי
את לב האדם המאוהב!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ההרים גבוהים
יותר בדרך חזרה?
אז מה, גם אני
אהיה גבוה יותר
בדרך חזרה. עוד
לא סיימתי את
גיל ההתבגרות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/2/02 9:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביגיל נץ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה