שנים שלא ראיתי כזאת בחורה כוסית. היא התיישבה בספסל שלפניי,
באוטובוס, קו 73.
בחנתי אותה מכף רגל ועד ראש, והחלטתי שהיא הבחורה הכי יפה
שראיתי בחיים שלי, ושאני קם ומתחיל לדבר איתה. למרבה הצער,
בשניה שקמתי, שלושים וחמש קילו של חומר נפץ התפוצצו מטרים
ספורים לידי.
שניה אחר כך, פתחתי את עיניי ונדהמתי לגלות שאני בחדר המתנה של
רופא, עם עיתונים על השולחן הנמוך, כיסאות לא נוחים מסביבי,
שעליהם ישובים אנשים זרים. הבטתי על האנשים, כדי לראות אם אני
מכיר מישהו. לא הכרתי אף אחד. הבחור שישב לידי היה מכוער. ברגע
שהוא קלט שאני מביט בו, הוא פנה אליי.

הבחור: "אהלן"
אני: "אהלן"
הבחור: "באסה, אה?"
אני: "אה... למה אתה מתכוון?"
הבחור: "וואלה, אחי, אנחנו מתים."
אני: "אה. זה מסביר הרבה."
הבחור: "באסה למות. אין פה שבעים בתולות. עבדו עלי! דפקו
אותי!"
אני: "שבעים בתולות? מה? אתה..רגע רגע רגע...מה, זה היה פיגוע!
ואתה המחבל."
הבחור: "מה, אתה מהאוטובוס?"
אני: "כן. נסעתי ב-73."
הבחור: "וואלה מצטער אחי."
אני: "אחי, אה? לפני שניה פיצצת אותי ועכשיו אני אח שלך?"
הבחור: "אה, שמע... לא התכוונתי."
אני: "בולשיט! לא התכוונת, אה? במקרה עלית לאוטובוס והחלפת את
הסלים שלך מהשוק במטען חבלה, וב-מ-ק-ר-ה לחצת על הכפתור?"
הבחור: "וואלה מצטער אחי."
אני: "תגיד, למה עשית את זה?"
הבחור: "שמע... היהודים האלה דופקים אותנו, הורגים תילדים
שלנו, מגיע גם להם למות, לא?"
אני: "תראה, אנחנו, אה.. זאת אומרת היהודים, לא פוגעים בחפים
מפשע. מחסלים טרוריסטים. לא מפוצצים אוטובוסים של אזרחים."
הבחור: "כל היהודים אותו דבר."
אני: "כל היהודים אותו דבר? אין לך מושג מה אתה אומר.. אתה
הרגת את היהודי הלא נכון"
הבחור: "מה זאת אומרת היהודי הלא נכון"
אני: "שמע, בחודש האחרון אני תכננתי לעשות פיגוע בעצמי"
הבחור: "וואלה?"
אני: "וואלה.. ולא סתם פיגוע כמו שאתה עשית.. אני מדבר איתך על
להרים בית כנסת עמוס ביהודים"
הבחור: "כל הכבוד אחי..."
אני: "התמונה שהיתה לי בראש היא של הר הרס עצום, ובפינה כיפה
עם חלקי מוח דבוקים אליה"
הבחור: "איכס.. למה תאורים מגעילים אחי?"
אני: "וערימה של גפיים קטועות בתוך ארון הקודש"
הבחור: "חלאס יא מגעיל"
אני: "וראש כרות של תינוק עם עיניים פתוחות שוכב לו ב..."
הבחור: "חלאס! חלאס!"
אני: "...ומעיים בכל האזור"