את קצת יותר "קרירה",
את זקוקה לפחות "חום" אישי ואהבה
לפעמים את בתוך עצמך מסתגרת,
ואני, כתגובה, בונה חומה, שלא אפגע,

וכנראה שאני רגיש בצורה יתרה,
ולא תמיד מבין נכון את האווירה,

לפעמים אני ישיר ובוטה, כשנעלב,
ואת יצור עדין, מקבלת את דבריי בעוצמה,
ונפגעת וכועסת ומאדימה,
ומקבלת את הרושם הלא מתאים,
וכועסת ורושפת ומעלה גצים,

ואז אני מרגיע ומבין ומתחשב,
כי אותך אני אוהב מכל הלב,
ואת התשוקה מנסה שוב לשלהב,
ולפעמים מצליח- להיות המאהב,

ואז בליל הערב, העניין חוזר על פניו,
ואז נוצרת חוסר ידיעה, האם זו מציאות
או אולי אגדה, ואולי יש סוף לזאת האהבה,
ואולי נמשיך לחיות בפתיחות ובשלווה,
את זאת לא אדע, אך אני ממשיך,
כי בי יש עוד תקווה...