[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר אור
/
שכרות אחרונה

בואי אהובתי אל בין זרועותיי,
כי הערב כרך הנולד מחייך למולנו,
והנעימה השורקת ברוח תפזז רגלינו במחול.
בואי אהובתי והניחי ראשך על כתפי,
הסתירי עיניך ונצא בריקוד.

אל תשיתי לבך אל הכרוז בשעריך,
ודאי הוא שוטה או קטן או חרש.
והנער אשר על התורן, הזועק קרחונים למולנו,
ודאי עייף ממשמרת ארכה של בדידות,
והרי אין זו עירו ועל מה יתנבא.
חבקיני חזק אהובה,
השריקות החולפות באוזנינו אינן כדורים,
זו הרוח יקירה, המפלסת מחשכים.
והאור הגדול הצורב המכסה הסיפון,
איננו שריפה, כמדומני, אלא אור התגלות,
מעין מנחה שנתן למאמיניו אלוהים.

בואי אלי לאהבים.
כי היום הוא הרגע,
והרגע הוא רגע אחרון,
לאהוב בלי לחשוב, בלי לחשוש, ובלי פגע.
ומחר-
אם ישחק מזלנו, אולי נשאר שיכורים?

(אוקטובר 2000)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לבנות אסור
לקרוא מותק,
ולבנים מותר
לקרוא חמוד,
הא?


שואל שאלות


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/12/00 4:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר אור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה