|
אף את שירי הערש אותם זימרת,
וקולך המהדהד בתוך לבי.
ידך את מיטתי מנענעת:
רואה ולא רואה אינך איתי.
לכאורה הכל נראה בסדר,
בקרוב שנה לי חמישים.
גדלו הילדים והם בלי נדר:
הולכים לראות את סבא בן תשעים.
חולפות שנים עובר הזמן
דבר לא מתחדש,
וכך אראה הכל מכאן-
כי חי המת ומת החי זהו מה שיש.
הוי אמא היקרה בארמון השיש:
למה כל צעיר תמיד, ידמה לתיש?
סונטה
לאימי
16.5.95
|
|
|
למה לי לפחד מזה
שמאשר את
הסלוגנים? מה
הוא יעשה, יוסיף
לי כינויים
מגונים לחתימה?
נראה אותו גבר.
חרגול מכחיש
שואה ומסרב
להאמין שיש
מישהו שקורא את
מה שהוא כותב
ויכול להוסיף
דברים כמו חרגול
סגול ולא כל כך
גדול או משהו
פחות מתחרז אבל
יותר מעליב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.