תדממי בשבילי
מול עיניי העייפות
תדממי
שהשמיים מכחילים
ולא משאירים סימן
חורץ את הדין לכול משאלותייך
גם האהבה שלי
זרועה באדמה כבולה
ידעתי אותך, לפי המילים
תדממי בשבילי
ואני אחכה לך
עד השנייה האחרונה
במילים שלא נגמרות בנקודה
אחכה לך עד תום
תדממי בשבילי
פושט את בגדיי
מול שמיים אדומים
מביט בך
מבעד למשקפת ציידים
אלוהים
אחרי שנעזוב, האם עוד יישאר משהו מאיתנו?
תדממי
תדממי לאט
על פניי העצובות, על חרטות כפויות
כולנו רוצים לאהוב פעם אחת
פעם שנייה, אנחנו מוותרים על המפתחות
נשארים בחוץ
לראות איך הדשא גדל
וסביבו, עשבים שוטים
אלו הם תמיד, אותן גדרות
מה שנקדש, זה מה שנשמור לעצמנו
מה שנחזיק ביד
זה מה שייפול
תדממי, תדממי בלעדיי
יושבים על קופסאות
מעשנים את הסופים
הכול נראה כמו אחרית הימים
ואני, אחכה לך
עד סוף הסרט
שיעלו הכתוביות,
והגיבור שלנו, יצא מן המסכות
חזרה אל החדר הקטן
שם, מה מחכה לו?
גם אנחנו, נצא
תדממי בשבילי
עד קצות, תדממי
עד כלות הנשמה
בעינייך יש אהבה
הכרתי אותה, פשוטה וכתובה
ממנה לקחתי את עצמי, לשוטט בין הספקות
ואולי זה הסוף, אולי זו התחלה
תדממי בשבילי
ואני אחכה לך, אהובה