ברגעים של חסד נפתחים שערי השמיים. ברגעים של חסד אלוהים אוסף
אליו נשמות תועות. ואתמול, בשעה שלוש בלילה, נפתחו השמיים כדי
לקחת אותך, יקירי. בשעה שלוש בדיוק נשמע צלצול הטלפון שהקים
אותי ממיטתי, הצלצול שבישר על מותך. ובעצם, אפשר לומר שלא מתת
בשלוש אלא לפני זה, ואני לא הרגשתי כלום. לא רצו לי בראש כל
הרגעים היפים איתך, כל הגעגועים לא מילאו את ליבי. למעשה, עד
שצלצול הטלפון לא העיר אותי, לא הרגשתי שום דבר יוצא דופן.
כשמתת, למה לא באת אליי להעיר אותי? ליידע אותי שמשהו לא
בסדר, כדי שאני אדאג, שאני אסתובב עם פיג'מה בחושך ואתהה אם
קרה לך משהו?
תמיד היית אדם מופנם בצורה יוצאת דופן. בכל פעם שהיינו
מתאספים לשיחה עם החברים שלנו, היית יושב בצד בפינה וצופה בי.
לא תמיד הרגשתי את המבט שלך עליי וברגעים האלה הייתי מסתובבת
וקוראת לך להצטרף לשיחה, כדי שכך או כך אני ארגיש שאתה לידי
וחושב עליי. אתה הבן-אדם הראשון שחשפתי בפניו את הרכושנות שלי
ואתה אימצת אותה לקרבך, כמו שעשית עם כל הפגמים האחרים שלי.
אני לעומת זאת לא תמיד השלמתי עם הפגמים שלך, ניסיתי לשנות
אותך, להוציא ממך את הביישנות ואתה אף-פעם לא הסכמת לי.
ניסית לשמור על עצמך טהור. תמיד כששאלו אותך אם אתה מעשן או
שותה היית אומר נחרצות "לא" ואילו אני תמיד גמגמתי "משתדלת
שלא". לא רצית לאבד את התמימות שבך כי ידעת שזה אחד החלקים
שאני הכי אוהבת בך. לא רצית לשנות תספורת כי ידעת שאני אוהבת
להעביר את האצבעות בשיערך הגולש. תמיד התחשבת, תמיד הקשבת
ואני הייתי חסרת סובלנות.
אז איך, כשמתת לא באת אליי ראשונה? למה הייתי צריכה לשמוע על
מה שקרה מהמזכירה של "הדסה"? האם חשבת עליי כשהגיע הסוף שלך
או שבאותו רגע, לראשונה מזה הרבה זמן, הרשית לעצמך לחשוב קצת
עליך?
הלוואי וכל מה שהיית ושהיה לך יכולתי ללמוד ולהעריך כפי
שפעמים רבות הרגשתי שאני צריכה. קשה לי לקבל את זה שהלכת
ואני, באנוכיותי, מצטערת על שלא הכרתי אותך יותר לעומק, שלא
הצלחתי לחדור את כל הקליפות. אדם עמוק כמוך לא מוצאים בכל יום
ורק מההתבוננות בך למדתי עליך המון.
כעת אני אסתובב לי בבית עם פיג'מה, אתהה איך זה יכול להיות
שזהו, נגמר ובהספד שלך לא היה לי מה לומר, רק כל מני דברים על
עצמי ועל העובדה שאני מתגעגעת אליך, לחיבוקים שלך, לגעגועים
אליך. כעת אני אהיה מחוייבת להמשיך הלאה, לשכוח הכל. ובעצם מה
יש לשכוח? הייתה אצלי רק פיסה קטנה ממך. את כל השאר לקחת איתך
למעלה.



לאורי ז"ל                     18.11.06