Shever Kli שבר כלי / מִנְּקֻדַּת הַשְׁקָפָה שֶׁל יֶלֶד

"כדי לכתוב שיר, אתה נדרש לנקודת השקפה של ילד..." (עלי
מוהר זצ"ל)

נכתב לזכרו של האיש היקר הזה וכמחווה לעיר שכל כך אהב. מוגש
כאן על פי סיפורה של תמונה הסטורית, שמוצגת באתר של עמית
סלונים ושמה: שיעור מולדת תל אביבי
http://stage.co.il/Stories/648906

סִפּוּרָהּ הַיָּדוּעַ שֶׁל הָעִיר הַלְּבָנָה
יֵשׁ בּוֹ מֶלֶט וְזִיפְזִיף וּבָתֵּי קֻבִּיָּה
רְחוֹבוֹת נִפְרָש-ִים כְּבֵדִים בְּאִילָן
שֶׁנִּמְתַּח לִכְבוֹד אָלֶנְבִּי הַמַּצְבִּיא הַמְּש-ֻפָּם

תְּחִלָּתוֹ מִן הַחוֹף, נִמְתְּחָה שָׁם טַיֶּלֶת
סִיּוּמוֹ בְּכִכַּר הַמּוֹשָׁבוֹת הַסּוֹאֶנֶת
מֶרְכָּזוֹ כְּכַר מד"א שֶׁאֵינָהּ כְּלַל כִּכָּר
בַּפִּתְחָה שׁוּק הַכַּרְמֶל שָׁאַף הוּא אֵינוֹ הַר

הֶרְצְל הָיָה הַדָּרוֹם הַמַּבְטִיחַ
שֶׁאוֹתוֹ פָּקְקָה גִּימְנַסְיָה הֶרְצְלִיָּה
בְּמִזְרֶקֶת כִּכַּר צִנָּה הִתְחִיל הַצָּפוֹן
שֶׁנִּמְשַׁךְ לוֹ בְּנַחַת עַד הַיַּרְקוֹן

הַשּ-ְדֵרוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁמוֹת נְדִיבִים
בַּתִּקְוָה שֶׁיִּפְתְּחוּ בְּש-ִמְחָה אַרְנָקִים
אֶת הַמִּזְרָח יִצֵּג אִבֵּן גָבִּירוֹל
עִם קַוֵּי הַחַשְׁמַל זֶה בְּעֶצֶם הַכֹּל

בֵּין לְבֵין הִסְתַּדְּרוּ לָהֶם שְׁמוֹת הָרְחוֹבוֹת
סוֹפְרִים, צִיּוֹנִיסְטִים, מְלָכִים וּמְלָכוֹת
כָּאֵלֶּה שֶׁכָּתְבוּ וְחָלְמוּ אֶת הָעִיר
וּכְשֶׁמֵּתוּ נִתְלָה שְׁמָם עַל שֶׁלֶט בַּקִּיר

הִתְעַצֵּם הַמִּסְחָר וְעָלְתָה הַתַּרְבּוּת
הִתְפַּתְּחוּ תֵּאַטְרוֹנִים, שִׁירָה וְסִפְרוּת
כָּךְ גָּדְלָה לְאִטָּהּ הָעִיר הַבּוֹהֶקֶת
מוּל חוֹף תְּכֵלֶת בָּהִיר וְשֶׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת

וְעָלָה וּפָרַח גַּם הַסְּפּוֹרְט לְתִפְאֶרֶת
הוּקְמוּ שָׁם קְבוּצוֹת לְהוֹצִיא אֶת הַמֶּרֶץ
וּבְמִשְׁטְחֵי הַחוֹל בֵּין רִבּוּעֵי הַבָּתִּים
הֵחֵלּוּ לִפְעֹם לְבָבוֹת אוֹהֲדִים

כָּל אֶחָד בָּחַר לוֹ קְבוּצָה כִּלְבָבוֹ
וְעָלֶיהָ הִשְׁלִיךְ אֶת מֵרַב יְהָבוֹ
הוּקְמוּ מוֹעֲדוֹנִים וְהוּנְפוּ הַנִּסִּים
צָהֹב מוּל אָדֹם, מְרִיבוֹת וּכְעָסִים

וְעָבְרָה הַתְּכוּנָה גַּם בְּלֵב מִשְׁפְּחוֹת
הוֹרִים וִילָדִים חָצוּ שָׁם גְּבוּלוֹת
אִישׁ כִּלְבָבוֹ מְנַפְנֵף בַּדִּגְלוֹן
מִמִּרְפֶּסֶת מִדֶּלֶת וְגַם מֵחַלּוֹן

וּבְיוֹם הַדֶּרְבִּי עָלְתָה הַמְּהוּמָה
וְהִרְקִיעָה שְׁחָקִים כָּל רְחוֹב וּפִנָּה
כֵּן יָדוּעַ הֵיטֵב זֹאת כָּל יֶלֶד צָעַק
מִי כָּאן הַמְּנַצֵּחַ - עוֹד לִפְנֵי הַמִּש-ְחָק

וּשְׁנֵי יְלָדִים אַמִּיצִים וְכֵנִים
שֶׁפָּרְחָה בֵּינֵיהֶם יְדִידוּת בַּת שָׁנִים
אַף כִּי לֹא חָבְרוּ לְאוֹתוֹ מוֹעֲדוֹן
יָדְעוּ לְגַשֵּׁר עַל מְרִיבוֹת וּמָדוֹן

הֵם בְּיַחַד פָּסְעוּ אָדֹם וְצָהֹב
מוּל רַחַשׁ גַּלִּים וּשְׁאוֹן הָרְחוֹב
שְׁנֵי יְלָדִים מוּל עוֹלָם מְסֻכְסַךְ
צֶאֱצָא שֶׁל האצ"ל מוּל צֶאֱצָא שֶׁל פלמ"ח

כְּשֶׁעָלָה הַצָּהֹב - כַּעַס הָאָדֹם
וְהַבְּרוֹגֶז ש-ָרַר בֵּין שְׁנֵיהֶם כָּל הַיּוֹם
כְּשֶׁדָּרוֹם לָקַח הַצְּפוֹנִי הֶאֱדִים
לַדֶּרְבִּי הֲרֵי יֵשׁ חֻקִּים אֲחֵרִים

וְרַק עִם תִּיקוֹ הִתְמַלְּאוּ שְׁנֵיהֶם גִּיל
וְעָלוּ לְנַגֵּב חוּמוּס אֵצֶל אַבּוּ כַּחִיל
כִּי אֶצְלָם בַּדֶּרְבִּי פָּעֲלוּ הַחֻקִּים
רַק עַד שֶׁתַּמּוּ הַמִּש-ְחָקִים

הֵם גָּדְלוּ זֶה עִם זֶה כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים
גַּם כְּשֶׁנִּשּ-ְאוּ וְנוֹלְדוּ יְלָדִים
כָּל שַׁבָּת הֵם חָזְרוּ לַמִּגְרָשׁ הָרָחָב
אִישׁ אִישׁ בַּיָּצִיעַ שֶׁל קְבוּצַת נְעוּרָיו

הֵם לִמְּדוּ יַלְדֵיהֶם "יַאלְלָה, יַאלְלָה" לִצְעֹק
בְּלִי לִפְגֹּם בִּידִידוּת שֶׁשְּׁמָרוּהָ כְּחֹק
מְרִיבָה עַד שָׁמַיִם וְרָאשִׁים חֲמוּמִים
שֶׁפָּגוּ כְּעָשָׁן בַּדַּקָּה הַתִּשְׁעִים

וְהַיּוֹם הֵם יוֹשְׁבִים עַל סַפְסָל בְּכִכַּר
מַעֲלִים זִכְרוֹנוֹת עַל יָמִים מִשֶּׁכְּבָר
מְגָרְשִׁים זְבוּבוֹנִים וּמְקַלְּפִים תַּפּוּזִים
מְסַפְּרִים עַל סוּמֵייל וּשְׁכוּנַת אַרְגָּזִים

זֶה בָּרוּר כְּבָר כְּשֶׁמֶשׁ לֹא צָהֹב לֹא אָדֹם
הַלָּבָן הוּא הַצֶּבַע הַשּׁוֹלֵט כָּאן הַיּוֹם
צִבְעָהּ שֶׁל הָעִיר שֶׁצָּמְחָה עַל הַחוֹף
מִיקְס שֶׁל תְּכֵלֶת שָׁמַיִם וְחוֹל זָהֹב.

6/12/06