[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה כותבת
/
ואני כותבת

כשאני יושבת לכתוב שירים
אני שומעת בתוך ראשי
את צלצוליו
של פעמון המצוקה.
תמיד אני רוצה להגיע קצת יותר רחוק,
אובדן המציאות
מספק לי צורך בסיסי מאוד -
[להשתגע]
העולם מסביב נעשה דו-מימדי
ואני כותבת בתוך הדפים
ועל הקירות
על פני האנשים השטוחים
על התפאורה שהוקמה פה לכבודי.
זו ההצגה שלי,
אלו השחקנים שלי,
זו ההזיה המטורפת שלי.
העיניים המתגלגלות - שלי.
הילדות שטוחות החזה - שלי.
פינות החשיש בתיכונים - שלי
הכלבים הפצועים - שלי
הנערים השיכורים - שלי
הגברים הבוגדניים - שלי
הבחירות השגויות - שלי
כאבי הראש - שלי
הבולים הקטנים - שלי
כל זה -
ההזיה המטורפת שלי
אני מפזרת דיו שחורה על הנייר
כדי לקרוא בקול את מה שאיני מצליחה להבין -
כל הנבואות מתגשמות
ואני כותבת:
עכשיו אני סוגרת חשבונות
בשקט
בתוך עצמי.
אני אומרת בדייקנות
את הנאומים שהכינותי מראש:
עזבו אותי לנפשי
אתם אינכם שולטים בי
ערב טוב קהל נכבד
היום אתם כלואים בתוכי
לא עוד הטפות המוסר
מתוך הדאגה לי ולי ולי
היום אתם כלואים
בהזיה המטורפת שלי.
בתוך הדפים:
כל השירים שקראתם
ריגשו אתכם מאוד, ידעתם
שטעיתם
כשחשבתם
שהבנתם
ללבי האומלל.
הכל עובר עם השנים.
כל השירים שכתבתי
היו, לדעתכם, הנבואה של הטקס:
בליעת כדורים.
חשבתם שהצלתם אותי, אתם
ודאי מרגישים
טוב מאוד עם עצמכם.
כל הנבואות מתגשמות.
על פני האנשים:
כמו ילדה מכשפה
הצלחתי לבלבל את כולכם
עד שהחלטתי לחשוף את עצמי.
עכשיו אתם יודעים את הטעות,
עכשיו אני חשופה.
עכשיו אני מכשפה.
הכל יפתיע אתכם כשיבוא.
הנבואות מתגשמות כבר קרובות מאוד:
אולי הרצון העז הזה
לשבור להרוס
הוא דווקא לא כדי לפגוע בי
אולי אני רוצה לפגוע בכם.
אולי באמת לא אכפת לי
בינתיים בביצה:
יחי הנרקיסיזם!
יחי הנרקיסיזם!
הולך הכרוז בחוצות העיר
וכולכם משפילים פניכם
שייקספיר היה בונה מכם
מחזה נהדר
אני רק יכולה ללעוג בשקט
עומק הדפים אינו נגלה לעיניכם.
עכשיו כבר מותר לגלות:
אני מעריצה את עצמי
ובזה לכם
עם הקפה השחור שלכם
והמשכורת המנופחת שלכם
עם טוב הלב
האידיאלים
או האדישות
החלומות, אפילו השירים שאתם כותבים:
אתם מגעילים אותי
אתם פירורים עלובים
בסעודה האחרונה שלי
הכרוז ששלחתי אליכם שבה את לבבכם
ומילא אתכם מבוכה
הקשיבו היטב לדבריו - לא תלמדו דבר!
אתם צריכים לנעוץ את פני התחת המצפוניים שלכם
בתוך האישונים המורחבים שלו,
הוא נושא בשורה בניצוצות -
כל הנבואות מתגשמות
סוגרת חשבונות:
אתם תבואו במכונית המפוארת שלכם
לאסוף אותי מהביבים
אני אשכב שם מסוממת
אני אזדיין עם חיות טרף
ואוכל גוויות של נחשים
אתם תבכו, ותכניסו אותי למוסד
ואחר-כך לעולם לא אהיה עוד מסוממת.
[ אני אשכח את חיות הטרף
אני אגדל נחשים
אני אשכב כגוויה כל הימים ]
כל הנבואות מתגשמות:
את המעגל הזה
לא אוכל לשבור.
אני לא המצאתי את הנבואות,
אני רק לחמתי אותן, ידי הורידה אותן
אל הנייר,
ואיך יכולתם לקרוא זאת,
והלא על פניכם רשמתי את
נבואות הזעם המחרידות.
בהיותי בת שלוש-עשרה:
כתבתי שיר ישיר ומסודר בקו
מלמעלה למטה:
"אם לא תחזיקו אותי
אם לא תרחיקו אותי מהם
אני
אפול"
בהיותי בת עשרים,
בעיצומה של הנפילה אני מלאת עליצות:
בכלל לא מפחדת
והרי ידעתי שכל הנבואות מתגשמות.
אני בכלל לא מפחדת
לסגור חשבונות
ולמות,
איך אפחד? הרי זו ההזיה
המטורפת
שלי
ההתגשמות:







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
היופי האמיתי
במחשבים ניידים
זה שאפשר לשלוח
סלוגנים בזמן
שאתה מחרבן...


תרומה לבמה




בבמה מאז 31/8/06 23:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה כותבת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה