|
והדגל המכסה - צבעו כחול לבן
דגל המדינה שלשמה נפל קרבן
והלב - הוא קרוע
ואמא - היא הולכת
אחרי בנה השרוע
בארון של מתכת.
נקישה בדלת,
אמא מחסירה פעימה
הליכה מסורבלת,
הייתה לה תחושה מקדימה
והלב - הוא קרוע
ואמא - היא הולכת
והדלת נפתחת
ואמא צורחת
רואה חיילים לבושים ירוק
מבשרים את מותו של הבן המתוק
בנה השרוע
בארון של מתכת
והם רק אמרו " משתתפים בצערך
גם אנחנו כואבים את מות בנך "
הם אמרו הכל בקול כל כך קר,
ולבסוף רק הוסיפו " הוא היה אדם כל כך נהדר "
והדגל על הקבר - צבעו כחול, צבעו לבן
זהו דגל המדינה שלשמה נפל קרבן
והלב - כל כך קרוע
ואמא - בוכה והולכת
אחרי בנה ששרוע
בארון קר של מתכת. |
|
|
למה תמיד אני
רואה סלוגנים של
קוטרים שבוכים
שאף פעם לא
מראים את
הסלוגנים שלהם,
אבל דווקא את
שלי- היפים
והמושקעים, אתם
יודעים עם
החרוזים
והמטאפורות
המגניבות על כמה
שהבמה דומה
לגבינה צהובה
בליל קיץ אחרי
שלא אכלת פיצה
שבוע שלם ואיך
כולנו כמו נמלים
אדומות שהולכות
בעקבות הירח
בלילות הקיץ כי
הוא כל כך דומה
לגבינה צהובה,
אוח כמה שהירח
דומה לגבנ"ץ
...
אז רק את שלי אף
פעם לא מראים!
יאללה יאללה.... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.