הילדה ששם עם התיק הלבן
הילדה ששם שעברה לא מזמן
זאת שתמיד בצד
זאת שתמיד לבד

כמו ענן היא מתהלכת,
בקלילות היא מדלגת
תמיד לבנה אך אף פעם לא שקופה
השפתיים זורחות
אך העיניים כבויות.

היא עוד תגיע רחוק, היא עוד תצליח בכל
אם רק תיגע באדמה, אם רק תעוף בחזרה,
אבל היא, כמו כל ענן -
שקועה בחלומות
חיה באשליות
מעופפת בשמיים
לא חושבת על תוצאות.

יום אחד זה עוד יפגע בה -
אמרו לה שוב ושוב
יום אחד היא לא תצליח, עוד לקום.
אבל היא לא שמעה,
פשוט התעלמה
כנראה זה לא היה מספיק חשוב בשבילה.

אז עכשיו היא בשמיים
לקרקע לא תוכל לחזור
מנותקת מכולם
מנותקת מהכל
ללא עתיד
ללא מוצא
מרחפת ללא שאיפה.

ועכשיו שכבר אכפת לה
עכשיו היא כבר קלטה
אבל כבר אין לה, דרך חזרה
הכל כבר הוחלט והכל כבר סוכם
עם התוצאות צריכה לחיות
ואת הטעויות אין לשנות.

אם רק היו נותנים לה
עוד פעם אחת
אם רק היו נותנים לה
עוד סיכוי אחד
אז הכל היא תשנה
ותצליח בהכל
ותחשוב על תוצאות
ולא תחיה באשליות
אבל הכל כבר הוחלט
והכל כבר סוכם
והזדמנות שניה
היא לא תקבל לעולם.