|
תוכי ממלא את תוכך
תוכי גואה עד גדותיו
מוחי מתבשם ממוחך
מתוודה, נמתח עד קצותיו.
מה לתוכי בתוכך?
הן פדית זה מכבר את השטר
מה לרוחי? רק רוחך.
מתבקשת תשובה לאלתר.
תוכי ממלא את שובך
ממרחק של ימי נסיעה
דומה הסיפור מסתבך
כמו הייתה לא הייתה נגיעה
תוכי נאסף אל קרבך
תוכך פוגע פוצע
למרות שאינני חוסך
שבטי מתקפל וסורח
לא אלין לא אומר לך מלה
שהרי תוכי כבר פגע בתוכך
לא אתור נסיבות ועילה
אבין מה גדול כאבך. |
|
|
הקטע עם
הסלוגנים בבמה
הוא אכזרי
במיוחד. בניגוד
לכל שאר היצירות
שלך אתה לעולם
לא תקבל
באי-מייל אישור
על פרסום או אי
פרסום סלוגן.
ככה אתה יושב
בבית מול המחשב,
כוסס ציפורניים,
רוצה למות. רק
למות. למות, ולא
לסבול עוד
לעולם.
איזי, אחת
שלוקחת את זה
קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.