|
אילן ואני מגיעים על פרדה לגיא בן הינום.
אבו רשיד שותל נרקיסים.
עמאד מתיישב על מדרגות המעלה הביזנטי.
עפר מעופף כפיה בשלווה אל העין.
עלי מרתיח מים בגזיה כתומה שורקת שיר לכת.
אברהים מדומם את מנוע הטרקטור
ומגלגל סיגריה
ושיחה.
אנחנו מגלים: לי ולו אותו שם משפחה.
עמאד מנפנף על פניו בתלוש המשכורת שלו,
מפזר את החום המעיק על הבן הקטן.
על המצוק מטפסים שני סטודנטים,
ילדים הבורחים מן המולך -
מן האש הצורבת, הלהבה המחבקת,
נאחזים באבנים הבולטות מן הקיר -
לא ליפול מן הואדי
אל גיא
בן-הינום.
אברהים ואני מוצאים
אנדרטה זמנית לאותם הימים:
ליד עצי זית
סוס מת מעופר השוכב על צדו
המום כפוחלץ שנפל.
מעופר - MEUPAR |
|
|
תגידו, דייג
אוהב דגים, ונגר
אוהב עצים..
אז למה ההורים
שלי לא אוהבים
אותי?
אבא של מרקו
בגילוי לב, פרק
20, לפני
ההתחלה, תריצו
אחורה ותשמעו את
הסלוגן הזה
ברקע.
השורה האחרונה
תמיד הורסת לי,
אני צריך לדעת
מתי להפסיק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.